מידע על בדיקת תפקודי כליות שאתה צריך לדעת
בדיקת תפקודי כליות היא הליך כדי לגלות עד כמה אֵיבָר כִּליָה עֲבוֹדָה. בדיקת כליות מטרתה גם: לזהות הפרעות באיבר.
לכליות מגוון תפקידים חשובים לגוף, אחד מהם הוא סינון ופינוי פסולת מטבולית מהדם. בנוסף, הכליות אחראיות גם על ויסות מאזן נוזלי הגוף, ויסות ייצור תאי דם אדומים וייצור הורמונים המווסתים את לחץ הדם.
אם ניזוק, הכליות אינן יכולות לבצע את הפונקציות הללו בצורה מיטבית, מה שגורם להפרעות בגוף. במצבים אלה, יש צורך בבדיקות תפקודי כליות כדי לקבוע אם ההפרעה היא מהכליות.
אינדיקציות לבדיקת תפקודי כליות
בדיקות תפקודי כליות מומלצות לחולים החשודים בפגיעה בתפקוד הכליות. תסמינים שיכולים להעיד על אדם עם תפקוד כליות לקוי כוללים:
- בחילות והקאות ללא סיבה ברורה
- עור יבש ומגרד
- עייף בקלות
- מתן שתן לעתים קרובות יותר או פחות
- קשה להטיל שתן
- כאב בעת מתן שתן
- התכווצויות שרירים חוזרות
- נפיחות ברגליים עקב הצטברות נוזלים (בצקת)
- לחץ דם גבוה בלתי נשלט
- שתן מוקצף
- המטוריה או שתן דמי
- קשה לנשום
- אובדן ההכרה
בדיקות תפקודי כליות מבוצעות גם על אנשים שנמצאים בסיכון לתפקוד לקוי של הכליות, כלומר אנשים עם התנאים הבאים:
- סובלים מסוכרת
- יש משקל עודף
- סובל מיתר לחץ דם
- סובל ממחלת כבד
- יש הפרעות מבניות בכליות
- סובל ממחלות לב וכלי דם
- סובל מאי ספיקת לב
- יש היסטוריה משפחתית של מחלת כליות
- יש לך הרגל עישון
סוגי בדיקת תפקודי כליות
בדיקות תפקודי כליות מבוצעות על ידי בדיקת שתן או דגימות דם. להלן כמה סוגים של בדיקות כליות:
בדיקת שתן כללית
בדיקת שתן או בדיקת שתן נעשית כדי לזהות חלבון ודם בשתן. הגורמים הנבדקים הם צבע השתן ובהירותו וכן התכולה הכימית בשתן. בדיקת שתן מאתרת גם חומרים מיקרוסקופיים שעשויים להיות בשתן, כמו תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, חיידקים ומינרלים.
בדיקת שתן 24 שעות
בדיקת שתן של 24 שעות נעשית כדי למדוד את רמת החלבון או הקריאטינין שיוצאים מהשתן למשך 24 שעות. קריאטינין הוא תוצר פסולת של חילוף החומרים בשריר שאמור להיות מופרש בשתן. בינתיים, אסור לקבל חלבון בכמויות גדולות בשתן.
מִבְחָן אלבומין
בדיקת האלבומין נועדה לזהות נוכחות של אלבומין בשתן. אלבומין הוא חלבון בדם שאסור להיות בשתן. בדיקה זו יכולה להתבצע כחלק מבדיקת שתן או כבדיקה נפרדת (בדיקת דיפסטיק).
בדיקת מיקרואלבומין
בדיוק כמו בדיקת האלבומין, גם בדיקת המיקרואלבומין מטרתה לזהות אלבומין בשתן. בדיקה זו רגישה יותר מאשר בדיקת דיפסטיק, כך שהוא יכול לזהות אלבומין אפילו בכמויות קטנות.
יחס אלבומין-קריאטינין בשתן (UACR)
יחס אלבומין-קריאטינין בשתן היא בדיקה שמטרתה להשוות בין רמות אלבומין ורמות קריאטינין בשתן. מבחן UACR מלווה בדרך כלל בבדיקה קצב סינון גלומרולרי (GFR).
בחנקן אוריאה (לַחמָנִיָה)מִבְחָן
בחנקן אוריאה (BUN) או בדיקת רמת אוריאה מטרתה למדוד את רמת האוריאה בדם. אוריאה היא תוצר פסולת של חילוף החומרים של חלבון שאמור להיות מופרש דרך השתן.
רמת קריאטינין בסרום
רמת קריאטינין בסרום מטרתו למדוד את רמת הקריאטינין בדם. רמות קריאטינין גבוהות בדם יכולות להיות סימן לבעיות בכליות.
פינוי קריאטינין
פינוי קריאטינין מחקר זה נועד להשוות רמות קריאטינין בדגימות שתן 24 שעות ביממה עם רמות קריאטינין בדם. כך תוכלו לקבל מושג כמה פסולת מטבולית מסוננת על ידי הכליות בכל דקה.
Glomerular קצב סינון (GFR) מִבְחָן
גלומרולar קצב סינון (GFR) מִבְחָן היא בדיקת דם שמטרתה לקבוע את יכולת הכליות לסנן פסולת מטבולית. ניתן להשתמש בבדיקת GFR כדי לקבוע את שלב מחלת הכליות.
אזהרה לבדיקת תפקודי כליות
התוצאות של בדיקות תפקודי כליות יכולות להיות מושפעות ממספר גורמים, כגון מצבים בריאותיים או צריכת תרופות מסוימות. לכן, ספר לרופא שלך על ההיסטוריה הרפואית שלך וכל תרופות, ויטמינים או תוספי מזון שאתה נוטל כעת.
לפני בדיקת תפקודי כליות
ההכנה לפני ביצוע בדיקת תפקודי כליות תלויה בסוג הבדיקה שיש לבצע. כמה תכשירים נפוצים שרופאים ממליצים עליהם הם:
- הימנעו מפעילות גופנית מאומצת ביום איסוף השתן, שכן פעילות גופנית מאומצת עלולה להעלות את רמת החלבון בשתן.
- שתו מספיק מים ביום הבדיקה שהם כ-8 כוסות, כדי שדגימת השתן הדרושה לבדיקה תספיק.
- מלא את הטופס לגבי נתונים אישיים, כגון גיל, גובה ומשקל, ומין, החשובים לחישוב eGFR.
נוהל בדיקת תפקודי כליות
בדיקות תפקודי כליות יכולות להיעשות על ידי נטילת דגימת שתן או דגימת דם. הסבר נוסף הוא כדלקמן:
בדיקת תפקודי כליות עם דגימת שתן
בבדיקת תפקודי כליות באמצעות דגימת שתן, המטופל יתבקש לבצע את השלבים הבאים:
- נקה את איברי המין עם מטלית שסופקה על ידי המרפאה או בית החולים.
- לזרוק את השתן שיוצא בתחילת הטלת שתן לאסלה, ואז לעצור באמצע הטלת שתן.
- אספו את השתן שיוצא לאחר מכן בכלי מיוחד שהוכן למילוי ממנו.
- סגור היטב את מיכל דגימת השתן.
חשוב לזכור, במהלך תהליך דגימת השתן, אסור למטופל לגעת בחלק הפנימי של המיכל כדי להימנע מהעברת חיידקים מידיו לדגימת השתן.
לאיסוף דגימות שתן של 24 שעות, יתבקשו המטופלים לאסוף דגימות שתן במקום מיוחד בכל פעם שהם משתנים במשך 24 השעות הקרובות. בדרך כלל, איסוף הדגימות מתחיל לאחר ששלפוחית השתן ריקה או לאחר מתן שתן ראשון בבוקר.
בתינוקות ואנשים שאינם יכולים לבצע את התהליך הנ"ל, הרופא יכניס קטטר לשלפוחית השתן דרך פתח השתן. לאחר מכן, השתן שיוצא יעבור במיכל שהוכן.
בדיקת תפקוד הכליות עם דגימות דם
בבדיקת תפקודי כליות באמצעות דגימת דם, הרופא יבצע את השלבים הבאים:
- קשרו את זרועו העליונה של המטופל בחבל מיוחד, כך שהוורידים של המטופל נראים בבירור
- נקה את אזור העור מסביב לוורידים באמצעות תמיסת חיטוי
- הכנס מחט לווריד ושאב כמה מיליליטר דם
- הסר את המחט לאחר שאיבת מספיק דם, ולאחר מכן הנח פלסטר על האזור בו נקבה המחט כדי למנוע דימום
- העברת דם לתוך צינור הדגימה
- הביאו דגימת דם למעבדה לבדיקה
לאחר בדיקת תפקודי כליות
דגימת השתן או הדם של המטופל תילקח למעבדה לבדיקה נוספת. בפגישה הבאה הרופא יודיע לך על תוצאות הבדיקה.
להלן תוצאות בדיקת כליות, בהתאם לסוג הבדיקה שבוצעה:
תוצאות בדיקת שתן
ניתן לומר שתוצאות בדיקת שתן אינן תקינות אם נמצאו סוכר, חלבון, חיידקים, תאי דם לבנים או תאי דם אדומים בכמויות החורגות מהמגבלה. בכליות בריאות, כמות החומרים הללו קטנה מאוד או אפילו בכלל.
עם זאת, נוכחותם של חומרים אלה לא תמיד מעידה על כך שלאדם יש מחלת כליות. כדי לקבל אבחנה מדויקת, הרופא עשוי לבצע בדיקות נוספות.
תוצאות בדיקת שתן 24 שעות
התוצאות של איסוף שתן במשך 24 שעות נראו מתכולת החלבון והקריאטינין. תכולת החלבון בשתן של 24 שעות לא צריכה להיות יותר מ-100 מ"ג ליום. בינתיים, תכולת הקריאטינין הרגילה בשתן של 24 שעות תלויה במין המטופל, שהיא 955-2936 מ"ג ליום בגברים, ו-601-1689 מ"ג ליום בנשים.
נוכחות של חלבון וקריאטינין שנמצאים מחוץ לגבולות הנורמליים יכולה להצביע על המטופל עם התנאים הבאים:
- אבנים בכליות
- זיהום בכליות
- אי ספיקת כליות כרונית
- גלומרולונפריטיס
אלבומין, מיקרואלבומין ותוצאות בדיקה יחס אלבומין לקריאטינין בשתן (UACR)
היחס בין אלבומין לקריאטינין בשתן (UACR) לא יעלה על 30 מ"ג/גרם. לגבי תכולת אלבומין בשתן עצמו, הפרשנות היא כדלקמן:
- 30-300 מ"ג (מיקרואלבומינוריה), המצביע על מחלת כליות בשלב מוקדם
- 300 מ"ג (מאקרואלבומינוריה), מעיד על מחלת כליות מתקדמת
תוצאות מבחן פינוי קריאטינין
תוצאות מבחן פינוי קריאטינין הטווח התקין לגברים בגילאי 19-75 שנים הוא 77-160 מ"ל/דקה/BSA (מיליליטר לדקה לשטח גוף). בינתיים, תוצאות בדיקה תקינות בנשים תלויות בטווח הגילאים שלהן. הנה ההסבר:
- גיל 18-29 שנים: 78-161 מ"ל/דקה/BSA
- גיל 30-39 שנים: 72-154 מ"ל/דקה/BSA
- גיל 40-49 שנים: 67-146 מ"ל/דקה/BSA
- גיל 50-59 שנים: 62-139 מ"ל/דקה/BSA
- גיל 60-72 שנים: 56-131 מ"ל/דקה/BSA
תוצאות נמוכות מטווח הערכים שלמעלה יכולות להצביע על ירידה בתפקוד הכליות או הפרעה בזרימת הדם לכליות.
תוצאות בדיקת קריאטינין בדם
תוצאת בדיקה נורמלית בגברים בגילאי 18-60 היא 0.9-1.3 מ"ג/ד"ל. בעוד שבנשים בגילאי 18-60, תוצאת בדיקה תקינה היא 0.6-1.1 מ"ג/ד"ל. תוצאה גבוהה מהערך הזה יכולה להיגרם מהתנאים הבאים:
- דיאטה עשירה בחלבון
- התייבשות
- חסימת שתן
- זיהום בכליות או נזק לכליות
- הפרעה בזרימת הדם לכליות, שעלולה לנבוע מאי ספיקת לב, סיבוכי סוכרת או הלם
תוצאות מבחן בחנקן אוריאה (לַחמָנִיָה)
להלן תוצאות בדיקה תקינות לפי טווח גילאים:
- ילדים 1-17 שנים: 7-20 מ"ג/ד"ל
- גברים מבוגרים: 8-24 מ"ג/ד"ל
- נשים בוגרות: 6-21 מ"ג/ד"ל
תוצאת BUN גבוהה מהערך הנ"ל עשויה להצביע על מחלת כליות או אי ספיקת כליות. עם זאת, יש לציין כי תוצאות בדיקת ה-BUN הרגילות בבני 60 ומעלה יהיו מעט גבוהות יותר, בהשוואה לתוצאות הבדיקה לבני 60 ומטה.
תוצאותמִבְחָן גלומרולarקצב סינון(GFR)
תוצאות בדיקת GFR מחולקות בהתאם לרמת הנזק או ההפרעה לכליות. הפרטים הם כדלקמן:
- 90: תקין או עם ליקוי כליות ללא פגיעה בתפקוד הכליות
- 60-89: ליקוי כליות עם פגיעה קלה בתפקוד הכליות
- 45-59: פגיעה קלה עד בינונית בתפקוד הכליות
- 30-44: פגיעה בינונית עד חמורה בתפקוד הכליות
- 15–29: הפרעה חמורה בתפקוד הכליות
- 15: אי ספיקת כליות הדורשת דיאליזה או השתלת כליה
בחולים שמקבלים תוצאות חריגות בתפקוד הכליות, הרופאים עשויים לעבור בדיקות נוספות כדי לקבל אבחנה מדויקת יותר.
סיכונים של בדיקת תפקודי כליות
בדיקות תפקודי כליות באמצעות דגימת שתן הן בדרך כלל בטוחות ואינן מהוות סיכון, אלא אם הדגימה נלקחת עם צנתר. שימוש בצנתר, במיוחד לאורך זמן, עלול להגביר את הסיכון לדלקות בדרכי השתן או בשלפוחית השתן.
בעוד בבדיקת תפקוד הכליות באמצעות דגימת דם, הסיכונים שעלולים להתרחש כוללים:
- מְדַמֵם
- כאב, חבורות או זיהום במקום החתך או ניקור המחט
- המטומה (איסוף דם מתחת לעור)
