הכירו 9 סוגי בחינות תומכות שמבוצעות בדרך כלל
חקירות הן חלק מהבדיקה הרפואית שמבצעים הרופאים לאבחון מחלות מסוימות. בדיקה זו מתבצעת בדרך כלל לאחר בדיקה גופנית והיסטוריה של תלונות או היסטוריה של מחלות אצל המטופל.
בדיקה תומכת או בדיקה אבחנתית היא בדיקה המתבצעת על ידי רופא על מנת לקבוע את אבחנת המחלה וחומרתה של החולה.
החקירות מבוצעות בדרך כלל כאשר המטופל מתייעץ עם רופא בגלל תלונות או תסמינים מסוימים, או כאשר המטופל עובר בדיקה רפואית שגרתית (בדיקה רפואית).
בנוסף לאבחון המחלה, מתבצעות גם בדיקות תומכות לקביעת שלבי הטיפול המתאימים ומעקב אחר הצלחת הטיפול בחולים.
סוגים שונים של חקירות או אבחון
ישנם סוגים רבים של חקירות שרופא יכול לבצע. עם זאת, ישנם מספר סוגים של חקירות המבוצעות לעתים קרובות, כולל:
1. בדיקת דם
בדיקות דם הן הסוג הנפוץ ביותר של חקירה המתבצעת. בדיקה זו נעשית על ידי לקיחת דגימה מדם המטופל לניתוח מאוחר יותר במעבדה.
בדיקות דם נעשות בדרך כלל כדי לזהות מחלות מסוימות או מצבים רפואיים, כגון אנמיה וזיהומים. באמצעות חקירה זו, הרופא יכול לעקוב אחר מספר מרכיבי דם ותפקודי איברים, כולל:
- תאי דם, כגון תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות דם או טסיות דם
- פלזמת דם
- כימיקלים בדם, כגון סוכר בדם או גלוקוז, כולסטרול, חומצת שתן, ברזל ואלקטרוליטים
- ניתוח גזי דם
- פונקציות של איברים מסוימים, כגון הכליות, הכבד, הלבלב, המרה ובלוטת התריס
- סמן גידול
לפני ביצוע בדיקת דם, שאלו תחילה את הרופא לגבי ההכנות שצריך לעשות, כמו למשל האם יש צורך בצום או להפסיק תרופות מסוימות לפני נטילת דגימת דם.
2. בדיקת שתן
בדיקת שתן היא סוג של בדיקה תומכת המבוצעת לעתים קרובות כדי לקבוע מצבים בריאותיים, תפקוד כליות והאם אדם נוטל תרופות מסוימות. בנוסף, בדרך כלל מבוצעות בדיקות שתן לנשים בהריון כדי לאשר הריון או לגלות רעלת הריון.
ניתן לעשות בדיקת שתן במסגרת רְפוּאִיבְּדִיקָה באופן שגרתי או כאשר רופא חושד במחלות מסוימות, כגון מחלת כליות, דלקת בדרכי השתן או אבנים בכליות.
3. אלקטרוקרדיוגרמה (ECG)
חקירה זו משמשת לעתים קרובות כדי לנטר את עבודת הלב, במיוחד את קצב פעימות הלב והזרימה החשמלית של הלב. א.ק.ג יכול להיעשות גם כדי לזהות הפרעות לב, כגון הפרעות קצב, התקפי לב, נפיחות לב, חריגות במסתמי הלב ומחלות לב כלילית.
בדיקת הא.ק.ג יכולה להיעשות במרפאת רופא, בחדר מיון של בית חולים או בחדר טיפול בחולה, כגון בטיפול נמרץ או במחלקה פנימית.
בעת בדיקת א.ק.ג., המטופל יתבקש לשכב ולהסיר את הבגדים והתכשיטים שהוא עונד, לאחר מכן הרופא יניח אלקטרודות על החזה, הידיים והרגליים של המטופל.
במהלך הבדיקה, מומלץ למטופל לא לזוז או לדבר הרבה כי זה יכול להפריע לתוצאות הבדיקה.
4. צילום רנטגן
צילום רנטגן הוא סוג של חקירה המשתמשת בקרינת רנטגן או בקרני רנטגן כדי לתאר את מצבם של איברים ורקמות שונות בגוף. בדיקה זו נעשית בדרך כלל כדי לזהות:
- הפרעות בעצמות ובמפרקים, כולל שברים, דלקת פרקים ותזוזת מפרקים (נקעים)
- חריגות בשיניים
- חסימה של דרכי הנשימה או מערכת העיכול
- אבנים בדרכי השתן
- זיהומים, כגון דלקת ריאות, שחפת ודלקת התוספתן
במקרים מסוימים, הרופא עשוי לתת למטופל חומר ניגוד בזריקה או דרך הפה (נלקח דרך הפה), כך שתוצאות צילום הרנטגן יהיו ברורות יותר.
עם זאת, חומר ניגוד זה יכול לפעמים לגרום לתופעות לוואי מסוימות, כגון תגובות אלרגיות, סחרחורת, בחילות, לשון מרה ובעיות בכליות.
5. אולטרסאונד (USG)
אולטרסאונד הוא מחקר המשתמש בגלי קול כדי לייצר תמונות של איברים ורקמות בגוף.
חקירה זו נעשית לעתים קרובות כדי לזהות חריגות באיברים פנימיים, כגון גידולים, אבנים או זיהומים בכליות, בלבלב, בכבד ובמרה.
לא רק זאת, אולטרסאונד נהוג לבצע גם כחלק מבדיקה טרום לידתית על מנת לעקוב אחר מצב העובר ולהנחות רופאים בעת ביצוע ביופסיה.
לפני ביצוע בדיקת האולטרסאונד, הרופא עשוי לבקש מהמטופל לצום ולשתות מים ולהחזיק שתן לזמן מה. לאחר סיום בדיקת האולטרסאונד יתאפשר למטופל להטיל שתן ולאכול שוב.
6. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (סריקת סי טי)
בדיקת CT היא בדיקה תומכת המשתמשת בקרני רנטגן עם מכונה מיוחדת ליצירת תמונות של רקמות ואיברים בגוף.
התמונה המופקת בסריקת CT תיראה ברורה יותר מצילום רנטגן רגיל. בדיקת CT נמשכת בדרך כלל כ-20-60 דקות.
כדי לייצר איכות תמונה טובה יותר או לזהות בצורה מדויקת יותר חריגות מסוימות, כגון גידולים או סרטן, הרופאים עשויים להשתמש בחומר ניגוד בעת ביצוע סריקת CT.
7. הדמיית תהודה מגנטית (MRI)
MRI במבט חטוף דומה לסריקת CT, אך חקירה זו אינה משתמשת בקרני רנטגן או בקרינה, אלא בגלים מגנטיים ובגלי רדיו בעוצמה גבוהה כדי לתאר את מצב האיברים והרקמות בגוף. הליך ה-MRI נמשך בדרך כלל 15-90 דקות.
סריקת MRI יכולה להיעשות כדי לבחון כמעט כל חלק בגוף, כולל המוח ומערכת העצבים, עצמות ומפרקים, שדיים, לב וכלי דם, כמו גם איברים פנימיים אחרים, כגון הכבד, הרחם ובלוטת הערמונית. .
בדיוק כמו סריקות CT וצילומי רנטגן, גם הרופאים ישתמשו לעיתים בחומרי ניגוד כדי לשפר את איכות התמונות המופקות בבדיקת MRI.
8. פלואורוסקופיה
פלואורוסקופיה היא שיטת בדיקה רדיולוגית המשתמשת בקרני רנטגן להפקת סדרה של תמונות דמויות וידאו. חקירה זו משולבת בדרך כלל עם חומר ניגוד, כך שהתמונה המתקבלת ברורה יותר.
פלואורוסקופיה משמשת בדרך כלל לאיתור חריגות מסוימות בגוף, כגון נזק או הפרעות בעצמות, בלב, בכלי הדם ובמערכת העיכול. ניתן לבצע פלואורוסקופיה גם כדי לסייע לרופאים בעת ביצוע צנתור לב או החדרת טבעת לב.
9. אנדוסקופיה
אנדוסקופיה מטרתה לבחון את האיברים הפנימיים של הגוף באמצעות אנדוסקופ, שהוא מכשיר קטן ואלסטי בצורת צינור המצויד במצלמה בקצהו. כלי זה מחובר למוניטור או למסך טלוויזיה, כך שהרופא יכול לראות את מצב האיברים בגוף.
בדיקה אנדוסקופית נעשית בדרך כלל כדי לעקוב אחר מצב מערכת העיכול ולאבחן מחלות מסוימות, כגון דלקת קיבה או דלקת בקיבה, כיבי קיבה, GERD, קשיי בליעה, דימום במערכת העיכול וסרטן קיבה.
בנוסף למספר סוגי הבדיקות התומכות לעיל, ישנם מספר סוגים נוספים של בדיקות תומכות שגם הן מבוצעות לרוב על ידי רופאים, כגון:
- אקו לב
- בִּיוֹפְּסִיָה
- אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG)
- בדיקת צואה
- בדיקה של נוזלי גוף, כגון נוזל מוח, נוזל מפרקים ונוזל פלאורלי
- בדיקה גנטית
ישנם סוגים רבים של בחינות תומכות עם הפונקציות, היתרונות והחסרונות שלהם. חקירה עשויה להתאים לאיתור סוגים מסוימים של מחלות, אך לא יעילה לאיתור סוגי מחלות אחרים. למעשה, לפעמים יש צורך בכמה סוגים של חקירות כדי לאבחן מחלה.
לרוב, הרופא יציע בדיקות תומכות לאישור אבחנה של המחלה לאחר ביצוע היסטוריה (שאלה ותשובה) ובדיקה גופנית של החולה. סוג החקירה שתבוצע יותאם למחלה בה חושד הרופא ולמצבו הכללי של החולה.
