לימפומה - תסמינים, גורמים וטיפול
סרטן בלוטות הלימפה או לימפומה הוא סרטן דם שעלול לגרום לבלוטות לימפה נפוחות (לימפדנופתיה). ללימפומה מתחיל כאשר תאי סרטן תוקפיםתא דם לבן (לימפוציטים) אשר נלחם בזיהום.
לימפוציטים הם תאי דם לבנים שמתפקדים להרוג חיידקים ווירוסים. בנוסף למחזור הדם, לימפוציטים מפוזרים במספר חלקים בגוף, כמו בלוטות הלימפה, הטחול, התימוס, מח העצם ומערכת העיכול. כאשר לימפוציטים משתנים, גדלים ומתפשטים בצורה לא תקינה, מתרחשת לימפומה ממאירה.
סוגי לימפומה
ניתן לסווג לימפומה ל-2 סוגים, כלומר לימפומה הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין. ההבדל העיקרי טמון בסוג תאי הלימפוציטים המותקפים על ידי סרטן. ניתן לזהות זאת באמצעות בדיקה במיקרוסקופ.
לימפומה שאינה הודג'קין שכיחה יותר מלימפומה של הודג'קין. אך למרבה הצער, לימפומה שאינה הודג'קין מסוכנת יותר מלימפומה של הודג'קין. ברוב המקרים, ללימפומה שאינה הודג'קין יש שיעור ריפוי נמוך יותר מאשר לימפומה של הודג'קין.
לימפומה שונה מלוקמיה אם כי שתיהן תוקפות תאי דם לבנים. לוקמיה מתחילה במח העצם, ואילו לימפומה מתחילה לעתים קרובות בתאי דם לבנים בבלוטות הלימפה.
גורמים ללימפומה
עד עכשיו, הסיבה המדויקת לימפומה (לימפומה) אינה ידועה בוודאות. עם זאת, ישנם גורמים שיכולים להגביר את הסיכון של אדם לפתח לימפומה, כולל:
- אנשים בני 60 ומעלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לימפומה שאינה הודג'קין.
- גיל בין 15-40 שנים או מעל 55 שנים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לימפומה של הודג'קין.
- ממין זכר.
- בעלי מערכת חיסונית חלשה, למשל עקב HIV/איידס או נטילת תרופות מדכאות חיסון לאורך זמן.
- סובלים ממחלה אוטואימונית, כגון דלקת מפרקים שגרונית, תסמונת סיוגרן, זאבת או מחלת צליאק.
- סובלים מזיהום אפשטיין-בר, פילורי, או הפטיטיס C.
- חָשׂוּף בֶּנזִין או חומרי הדברה.
- עברתי טיפולי הקרנות.
- יש בן משפחה עם לימפומה.
תסמיני לימפומה
התסמין העיקרי של לימפומה הוא הופעת גושים במספר חלקים בגוף, כגון הצוואר, בתי השחי או המפשעה. גושים אלה מופיעים עקב בלוטות לימפה נפוחות.
בנוסף לבלוטות לימפה נפוחות, לימפומה עלולה לגרום לתסמינים כגון:
- חום
- פריחה מגרדת
- עייף מהר
- לְהִשְׁתַעֵל
- מזיע בלילה
- ירידה דרסטית במשקל
- קשה לנשום
מתי ללכת לרופא
אדם צריך ללכת לרופא כאשר הוא חווה גוש בצוואר, בבית השחי או במפשעה עקב בלוטות לימפה נפוחות. גושים אלה יכולים להיות סימן ללימפומה.
בנוסף, אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות, אנשים עם HIV/איידס ואנשים הנוטלים תרופות מדכאות חיסוניות בטווח הארוך זקוקים גם לטיפול קבוע כדי לעקוב אחר התקדמות המחלה, להעריך את הטיפול ולגלות מוקדם אם מופיעה לימפומה.
חולי לימפומה שסיימו טיפול בלימפומה עדיין צריכים לעבור בדיקות סדירות אצל הרופא מכיוון שלימפומה היא מחלה שנמצאת בסיכון להישנות.
אבחון לימפומה
הרופא ישאל על התלונות והתסמינים שחווה המטופל ויבצע בדיקה גופנית. במהלך בדיקה גופנית, הרופא יבדוק אם יש בלוטות לימפה נפוחות בצוואר, בבית השחי או במפשעה, וכן יבדוק את הכבד והטחול.
יתר על כן, הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעבור מספר בדיקות תומכות, כגון:
ביופסיה של בלוטות הלימפה
ביופסיה נעשית כדי לקחת דגימה של רקמת בלוטות לימפה נפוחות. דגימת הרקמה תיבדק במעבדה. התוצאות של בדיקות אלו יכולות להראות נוכחות של לימפומה וסוגה, בין אם הודג'קין או לא הודג'קין.
בדיקת דם
ישנן מספר בדיקות דם שניתן לבצע, כלומר בדיקת דם מלאה כדי לראות ירידה בתאי הדם, בדיקת כימיה בדם כדי לראות תפקודי כליות וכבד, וכן לקטט דהידרוגנאז (LDH) כדי לקבוע עלייה ברמת ה-LDH של המטופל, שהיא בדרך כלל מוגברת בחולי לימפומה.
שְׁאִיפָה מח עצם
בעת ביצוע שאיבת מח עצם, הרופא ישתמש במחט כדי לקחת דם ודגימה של רקמת מח עצם. הדגימה תיבדק לנוכחות תאים סרטניים.
פלִסְרוֹק
ניתן לבצע סריקות עם צילומי רנטגן, סריקות CT, MRI, אולטרסאונד ו-PET כדי לראות את המיקום, הגודל והתפשטות של הלימפומה.
שלב לימפומה
באמצעות מספר בדיקות לעיל, הרופא יכול לאשר את האבחנה ולקבוע את שלב הלימפומה של המטופל. להלן הסבר על שלבי הלימפומה:
- שלב 1בשלב זה, תאי סרטן תוקפים את אחת מקבוצות בלוטות הלימפה.
- שלב 2בשלב זה, הסרטן פלש ל-2 אזורי בלוטות לימפה או התפשט לאיברים סביב בלוטות הלימפה. עם זאת, ההתפשטות מוגבלת לפלג הגוף העליון או התחתון בלבד, כאשר הסרעפת מהווה מגבלה, למשל בלוטות לימפה נפוחות בבתי השחי ובצוואר.
- שלב 3בשלב זה הסרטן פלש לפלג הגוף העליון והתחתון. סרטן עלול להופיע גם בטחול.
- שלב 4הסרטן התפשט דרך מערכת הלימפה ואל איברים שונים, כגון הריאות, הכבד או העצמות.
טיפול בלימפומה
הטיפול בלימפומה יותאם בהתאם למצבו הבריאותי של המטופל, גילו, סוג ושלב הלימפומה. רופאים ימליצו על סוגים שונים של טיפול להלן:
- סמיםתרופות כימותרפיות (למשל וינקריסטין) ותרופות אימונותרפיות (למשל rituximab) יינתנו להרוג תאי לימפומה.
- רדיותרפיההליך זה נעשה באמצעות קרן קרינה מיוחדת להרוג תאים סרטניים.
- השתלת חוט שדרהטיפול זה מתבצע כאשר הלימפומה נמצאת במח העצם. מח העצם מתפקד לייצור תאי דם תקינים. השתלת מח עצם מבוצעת כדי להחליף רקמת מח עצם שנפגעה מלימפומה, ברקמת מח עצם בריאה.
יש ליידע, לא כל חולי לימפומה זקוקים לטיפול רפואי מיידי. אם הסרטן שיש לך הוא סוג שגדל לאט ואינו גורם לתסמינים, הרופא שלך עשוי להציע לחכות ולראות את התקדמותו.
במקרים מסוימים, ניתן לטפל בלימפומה שאינה הודג'קין בשלב מוקדם בגודל קטן על ידי הסרתה ישירות בזמן הביופסיה. לפיכך, המטופל אינו זקוק לטיפול נוסף.
סיבוכי לימפומה
לימפומה יכולה להגביר את הסיכון למחלות מסוימות, כגון מחלות לב, מחלות ריאות ומחלות זיהומיות. חולים עם לימפומה רגישים יותר לזיהום עקב ירידה במערכת החיסון. מחלת לימפומה יכולה גם לחזור, למרות שהמטופל קיבל טיפול.
בנוסף למחלה עצמה, טיפול בלימפומה יכול לגרום גם לשורה של סיבוכים, כולל:
- אִי פּוּרִיוּתכימותרפיה והקרנות לטיפול בלימפומה עלולים לגרום לאי פוריות זמנית או קבועה.
- הופעתו של סרטן חדשטיפול בכימותרפיה והקרנות יכול להגביר את הסיכון של אדם לפתח סרטן, במיוחד סרטן השד והריאות.
מניעת לימפומה
קשה למנוע לימפומה, כי הסיבה אינה ידועה וגורמים רבים משפיעים עליה. יהיו מספר צעדים שניתן לנקוט כדי למנוע לימפומה בהתאם לגורמי הסיכון, כולל:
- קיים יחסי מין בטוחים ואל תשתמש בסמים למניעת העברת HIV/איידס.
- השתמש בציוד מגן אישי בעבודה, אם סביבת העבודה נמצאת בסיכון לחשיפה לבנזן וחומרי הדברה.
אם אתם סובלים ממחלה אוטואימונית ונוטלים תרופות מדכאות חיסוניות לטווח ארוך, יש צורך לפנות באופן קבוע לרופא על מנת לעקוב אחר התקדמות המחלה ולהעריך את הטיפול, וכן לגילוי מוקדם של לימפומה.
