מי שפיר מחלחלים, מזהים את המאפיינים והיו מודעים לסכנות
דליפת מי שפיר חווה לעתים קרובות נשים בהריון. עם זאת, למעשה די הרבה אנשים לא מבינים שהם חווים את המצב הזה. למעשה, דליפת מי שפיר שמאפשרים להמשיך עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות, החל מזיהום, הפלה טבעית ועד למוות של העובר ברחם.
מי שפיר הם נוזל מגן לעובר שנמצא ברחם ובשק השפיר במהלך ההריון. בנוסף לאפשר לתינוק לנוע בחופשיות ברחם לפני הלידה, מי השפיר מתפקדים גם כדי לתמוך בהתפתחות איברי העובר, וכן לשמור על טמפרטורה יציבה ברחם כך שהעובר ירגיש בנוח.
זיהה את המאפיינים של דליפה או דליפה של מי השפיר
במהלך ההיריון, בדרך כלל חלק מהנשים הרות יפרקו מהנרתיק מגוונות יותר ויותר נוזלים. לכן חלק מהנשים הרות מתקשות להבחין בין דליפת מי שפיר, שתן או נוזלי נרתיק אחרים.
כדי להבחין ביניהם, נשים בהריון צריכות להכיר את המאפיינים וההבדלים בין מי שפיר לשתן.
למי השפיר יש צבע שקוף, לפעמים הצבע גם נראה צהבהב, לרוב מותיר כתמים לבנים על התחתונים, אך אינו מריח. דליפת מי שפיר יכולה להיות מלווה גם בריר או מעט דם.
בינתיים, לשתן יש ריח אופייני, בעוד שנוזלי נרתיק אחרים, כמו הפרשות מהנרתיק, הם בדרך כלל בצבע לבן או צהבהב וסמיך.
בדרך כלל, מי שפיר יחלחלו או יצאו מהנרתיק לפני הלידה או כאשר הופיעו סימני הלידה כאשר גיל ההריון הוא די חודש. גיל ההריון מוצהר כחודש למדי, כאשר הוא הגיע לשבוע 37-40.
אם מי השפיר דולפים לפני שהגיע הזמן ללדת, במיוחד אם זה מתרחש לפני שבוע 37 להריון, מצב זה עלול להיות מסוכן. נשים בהריון צריכות להיות ערניות גם אם מי השפיר שיוצאים מהנרתיק גדולים ומופיעים ברציפות.
בנוסף, אם ההפרשה היא בצבע ירוק או צהוב-חום, בעלת מרקם סמיך ומלווה בתסמינים נוספים, כמו תחושת דחף להטיל שתן תכופה, מי שפיר עם ריח רע, סימני מצוקה עוברית או חום.
דליפת מי שפיר המלווה בתסמינים אלו יכולה להעיד על זיהום בקרומים, הפרעות בתינוק ברחם או קרע מוקדם של הקרומים. נשים בהריון צריכות לראות רופא מיד אם הן חוות את זה.
סכנות של דליפת מי שפיר
דליפת מי שפיר בכמויות קטנות ולא לעיתים קרובות מדי נחשבת תקינה. עם זאת, נשים בהריון חייבות לשמור על ערנות. הסיבה היא שאם נותנים לדליפת מי השפיר להמשיך, כמות מי השפיר המגנים על העובר תפחת.
להלן הסיכונים שעלולים להתרחש אם אישה בהריון מאבדת הרבה מי שפיר בשליש הראשון והשני:
- הַפָּלָה
- תינוקות עם מומים מולדים
- תינוקות שנולדו בטרם עת
- מוות תינוקות
בינתיים, איבוד כמויות גדולות של מי שפיר בטרימסטר השלישי יגרום לקשיים בתהליך הלידה. במצבים של מחסור במי שפיר ניתן לצבוט את חבל הטבור ולכרוך אותו סביב צוואר התינוק, ובכך להפחית את זרימת החמצן לעובר. דליפה מוגזמת של מי שפיר עלולה גם להגביר את הסיכון להזדקק לניתוח קיסרי.
גורמי סיכון לדליפת מי שפיר
אם מי השפיר דולפים לפני הלידה או מתרחשים כאשר גיל ההריון הוא מלא, אז זה נורמלי.
עם זאת, אם מי השפיר דולפים החוצה בטרם עת (מתחת לשבועות 37 להריון) ואינם מלווה בסימני צירים, יש להיזהר מכך.
להלן כמה דברים שיכולים להגביר את הסיכון של נשים בהריון לחוות דליפת מי שפיר מוקדם מדי או קרע מוקדם של הקרומים:
- עבר פרוצדורות רפואיות או כירורגיות בצוואר הרחם.
- בהריון עם תאומים.
- ילדה פג בלידה קודמת.
- סובלים מזיהומים, כמו זיהומים המועברים במגע מיני ודלקות בדרכי השתן.
- יש רחם מעוות או צוואר הרחם קצר.
- דימום נרתיקי בשליש השני והשלישי.
בנוסף לגורמים לעיל, נשים בהריון נמצאות גם בסיכון גבוה לדליפה או דליפת מי שפיר אם יש להן אורח חיים לא בריא, כגון צריכת משקאות אלכוהוליים, עישון, אכילת מזון מזין לעיתים רחוקות, ולעתים רחוקות פעילות גופנית.
אם נשים בהריון חוות דליפת מי שפיר, הקפד לספר לרופא המיילד שלך בעת בדיקת הריון. אם כמות מי השפיר דולפת הרבה ובעלת פוטנציאל לאיים על הריון, הרופא עשוי להציע לבצע לידה מיידית, כדי למנוע סיבוכים.
