optimusveterinaria.com

בדיקה רדיולוגית היא בדיקה לאבחון ותמיכה בהליכים רפואיים. בדיקה רדיולוגית שימושית כדי לעזור לרופאים לראות את המצב הפנימי של הגוף של המטופל.

בדיקה רדיולוגית מתבצעת באמצעות מספר אמצעים כגון קרני רנטגן, שדות מגנטיים, גלי קול ונוזלים רדיואקטיביים.

ישנם מספר סוגים של בדיקות רדיולוגיות, הן לאבחון מחלה והן לסיוע בהליכים רפואיים, כלומר:

• צילום רנטגן
• פלואורוסקופיה
• אולטרסאונד (USG)
• טומוגרפיה ממוחשבת/טומוגרפיה צירית ממוחשבת (CT/CAT) לִסְרוֹק
• הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) לִסְרוֹק
• בדיקה גרעינית, כגון טומוגרפיה של פליטת פוזיטרון (חיית מחמד) לִסְרוֹק

אינדיקציות לבדיקה רדיולוגית

הבדיקה הרדיולוגית מתחלקת לשניים, דהיינו רדיולוגיה אבחנתית ורדיולוגיה התערבותית. הנה ההסבר:

רדיולוגיה אבחנתית

רדיולוגיה אבחנתית מטרתה לקבוע את מצב האיברים הפנימיים של החולה, על מנת שניתן יהיה לזהות את המחלה ממנה סובל החולה. להלן חלק מהמחלות והמצבים שניתן לזהות באמצעות רדיולוגיה אבחנתית:

• גידולים וסרטן
• אֶפִּילֶפּסִיָה
• הַדבָּקָה
• אבצס או אוסף מוגלה
• הפרעות במפרקים ובעצמות
• קִלקוּל קֵבָה
• בעיות נשימה, אחת מהן היא COVID-19
• הפרעות בכלי הדם
• הפרעות בבלוטת התריס
• הפרעות בבלוטות הלימפה
• הפרעות בדרכי השתן
• הפרעות במערכת העצבים
• מחלת כליות
• מחלת אלצהיימר
• מחלת ריאות
• מחלת לב
• שבץ

רדיולוגיה התערבותית

רדיולוגיה התערבותית מבוצעת על מנת לסייע לרופאים בביצוע פרוצדורות רפואיות, כגון החדרת קטטר או החדרת מכשירים כירורגיים קטנים לגופו של המטופל.

חלק מההליכים שעשויים להפיק תועלת מרדיולוגיה התערבותית הם:

• התאמת טבעת, אנגיוגרפיה ואנגיופלסטיקה
• הַתקָנָה צינור האכלה או צינור אף
• דגימת רקמות (ביופסיה) של השד, הריאה או בלוטת התריס
• הַתקָנָה צנתורי ורידים מרכזיים (CVC)
• טיפול בעמוד השדרה, כגון ורטרברופלסטיקה וקיפופלסטיה
• חסימה של כלי דם או אמבוליזציה להפסקת דימום
• אבלציה של גידולים כדי להרוג תאים סרטניים

בנוסף לאיתור מחלות וסיוע להליכים רפואיים, הרופאים יכולים להשתמש גם בבדיקות רדיולוגיות כדי לגלות כיצד מגיב גופו של המטופל לטיפול.

אזהרה לפני ביצוע בדיקה רדיולוגית

ישנם מספר דברים שחייבים לדעת לפני שעוברים בדיקה רדיולוגית, כלומר:

• ספר לרופא שלך אם אתה בהריון. חשיפה לקרינה בסריקות CT, סריקות PET וצילומי רנטגן עלולה להשפיע לרעה על העובר. בנוסף, לא ידועה תופעת לוואי של השדה המגנטי במכשיר ה-MRI על העובר.
• ספר לרופא שלך אם אתה אלרגי לנוזל ניגוד. ניתן להשתמש בנוזל ניגודי בחלק מהבדיקות, כך שתמונת איברי המטופל תהיה ברורה יותר.
• ספר לרופא שלך אם אתה סובל מהפרעות בכבד ובכליות. הרופא יגביל את כמות נוזל הניגוד שיוזרק לפני ביצוע הבדיקה.
• ספר לרופא שלך אם יש לך שתלי מתכת או מכשירי עזר כלשהם שממוקמים בגופך, כגון מפרק מלאכותי או קוצב לב. נוכחותם של שתלים אלו עלולה להיות מסוכנת עבור חולים שעוברים MRI.
• ספר לרופא שלך אם יש לך קעקועים על הגוף שלך, מכיוון שחלק מהדיו בצבע כהה יכול להכיל מתכת, שעלולה להיות מסוכנת במהלך בדיקת MRI.
• ספר לרופא אם אתה סובל קלָאוּסטרוֹפוֹבִּיָה (פחד להיות בחדר צר). הרופא שלך עשוי לתת לך כדור הרגעה לפני הבדיקה.
• ספר לרופא שלך על תוספי מזון, מוצרי צמחים ותרופות שאתה נוטל כעת. סוגים מסוימים של תרופות, כמו תרופות לסוכרת, אסור ליטול לפני הבדיקה כי זה יכול להשפיע על תוצאות הבדיקה.

לפני בדיקה רדיולוגית

לפני שעוברים בדיקה רדיולוגית, חשוב להקפיד על עצת הרופא על מנת שהמטופל יקבל תוצאות מיטביות. בהתאם לסוג הבדיקה הרדיולוגית שיש לבצע, ההכנות של המטופל כוללות:

• אי ביצוע פעילות מאומצת 1-2 ימים לפני בדיקת PET וביצוע דיאטה מסוימת 24 שעות לפני הבדיקה
• צום 4-12 שעות לפני בדיקת אולטרסאונד או CT, מכיוון שאוכל לא מעוכל יכול להפוך את התמונה המתקבלת לפחות ברורה
• נטילת משככי כאבים, למשל בחולים שעוברים צילומי רנטגן לאבחון שברים
• שתו מספיק מים ואל תשתן עד תום הבדיקה בחולים שעומדים לעבור אולטרסאונד
• אל תשתה שום דבר מלבד מים, החל 24 שעות לפני סריקת ה-PET
• הסר את כל האביזרים שאתה לובש, כגון תכשיטים, שעונים, שיניים תותבות ומשקפיים, ולאחר מכן לבש את הבגדים המיוחדים שסופקו

נוהל בדיקה רדיולוגית

כאמור, ישנם סוגים שונים של בדיקות רדיולוגיות. להלן יתאר בקצרה כל סוג של בדיקה רדיולוגית:

1. בדיקת תמונה צילום רנטגן

בדיקת רנטגן משתמשת במכונה הפולטת קרינת רנטגן כדי להציג את פנים גופו של המטופל בתמונות דו מימדיות. בדיקה זו נמשכת בדרך כלל רק מספר דקות.

בהתאם לחלק בגוף הנבדק, הרופא עשוי לצלם את המטופל במספר תנוחות. במצבים מסוימים, הרופא ישתמש בנוזל ניגוד כדי שהתמונה המתקבלת תהיה ברורה יותר.

2. בדיקה ופלואורוסקופיה

פלואורוסקופיה משתמשת בקרני רנטגן כדי להציג תמונות של איברי המטופל בפורמט וידאו. בדרך כלל, הרופאים מבצעים בדיקת פלואורוסקופיה על ידי מתן תחילה צבע ניגוד.

בדיוק כמו בדיקת רנטגן, הרופא יכול לבקש מהמטופל לשנות תנוחה על מנת לקבל תמונה ברורה יותר. משך בדיקת הפלורוסקופיה תלוי בחלק הגוף הנבדק.

3. בדיקת אולטרסאונד (USG)

בדיקת אולטרסאונד נעשית על ידי הפניית גלי קול בתדר גבוה לחלק הגוף של המטופל לבדיקה. גלי קול אלו יקפצו כאשר הם פוגעים בחפצים מוצקים, כגון איברים פנימיים או עצמות.

השתקפות גלי הקול תיקלט באמצעות בדיקה המחוברת למשטח גופו של המטופל ותעובד על ידי מחשב לתמונות דו-ממדיות או תלת-ממדיות. בדיקת אולטרסאונד נמשכת בדרך כלל 20-40 דקות.

4. בדיקת CT ספחית

בדיקת CT מטרתה להציג תמונות של איבריו הפנימיים של המטופל בצורה ברורה יותר מזוויות שונות. בדיקת CT עושה שימוש במכשיר רנטגן הנתמך על ידי מערכת מחשב מיוחדת.

סריקות CT יכולות להציג תמונות מפורטות של איברי גוף הניתנות לשילוב לתמונות תלת מימדיות. כל השלב של סריקת ה-CT נמשך בדרך כלל 20 דקות עד שעה.

5. בדיקת MRI

הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) מטרתו לייצר תמונות מפורטות של האיברים בתוך הגוף של המטופל. סריקת MRI יכולה להימשך בין 15 דקות ליותר משעה.

MRI משתמש בטכנולוגיית שדה מגנטי ובגלי רדיו, כך שהוא בטוח מקרינה. גם התמונות המופקות מ-MRI מפורטות וברורות יותר בהשוואה לסוגים אחרים של בדיקות רדיולוגיות.

6. בדיקה קתרופה נגַרעִינִי

בדיקות רפואה גרעינית מתבצעות באמצעות מכונה המצוידת במצלמת גמא. מצלמת הגמא פועלת לזיהוי קרני גמא בגוף המטופל.

קרני הגמא בגוף המטופל מגיעות מנוזל רדיואקטיבי שהוחדר למטופל לפני הבדיקה. לאחר מכן האור מעובד על ידי מחשב לתמונה תלת מימדית לניתוח נוסף על ידי רופא.

לאחר בדיקה רדיולוגית

להלן כמה דברים שמטופלים צריכים לדעת לאחר שעברו בדיקות רדיולוגיות:

• המטופלים יכולים לחזור לפעילותם לאחר סיום הבדיקה. עם זאת, למטופלים שנותנים להם תרופת הרגעה לפני הבדיקה, מומלץ לבקש ממשפחתם או קרוביהם לאסוף אותם ולקחת אותם הביתה.
• מטופלים העוברים רדיולוגיה התערבותית, כגון צנתור כלי דם, חייבים להישאר בבית החולים מספר ימים עד שהזרוע או הרגל המצונתרות מתאוששות.
• תוצאות הבדיקה ינותחו על ידי רדיולוג. המטופלים יכולים לגלות את תוצאות הבדיקות הרדיולוגיות באותו יום או מספר ימים לאחר מכן. במידת הצורך, הרופא ימליץ למטופל לעבור בדיקות דם או בדיקות רדיולוגיות אחרות כדי לקבל אבחנה מדויקת יותר.
• אם תוצאות הבדיקה הרדיולוגית מצאו מחלה, הרופא יבקש מהמטופל לעבור מיד טיפול.
• חולים העוברים סריקות PET ובדיקות רפואה גרעינית נדרשים לשתות הרבה מים כדי שהנוזל הרדיואקטיבי יצא דרך השתן.

סיבוכים של בדיקה רדיולוגית

בדיקה רדיולוגית היא הליך בטוח ולעתים רחוקות גורמת לסיבוכים. עם זאת, עדיין ישנם כמה סיכונים שעלולים להתרחש כתוצאה מבדיקות רדיולוגיות, כלומר:

בחילה, סחרחורת ותחושת טעם מתכתי בפה

נוזל ניגודיות הניתן במהלך בדיקות קרינה עלול לגרום לבחילות, הקאות, גירוד, סחרחורת ותחושת טעם מתכתי בפה. בחולים עם ליקוי כליות, השימוש בנוזלי ניגוד יכול אף להוביל לאי ספיקת כליות חריפה.

ירידה בלחץ הדם

למרות שהוא נדיר, נוזל ניגוד יכול לגרום גם לירידה דרסטית בלחץ הדם, הלם אנפילקטי והתקף לב.

הסיכון לפתח סרטן עולה

בדיקת CT חד פעמית נוטה להיות בטוחה עבור המטופל. עם זאת, הסיכון לסרטן כתוצאה מהקרינה עלול לעלות אם מבצעים שוב ושוב סריקות CT, במיוחד בחולים ילדים שעוברים סריקות CT בחזה או בבטן.

פצעים ועזרי גוף פגומים

השדה המגנטי במכשיר MRI יכול למשוך מתכת. לכן, פציעות יכולות להתרחש אם המטופל שוכח להסיר את התכשיטים לפני ביצוע ה-MRI. השדה המגנטי של בדיקת MRI יכול לפגוע גם במכשירי עזר, כגון קוצבי לב.