היפונתרמיה - תסמינים, גורמים וטיפול

היפונתרמיה היא הפרעת אלקטרוליטים המתרחשת כאשר רמות הדם של נתרןיוֹד) בדם נמוך מהרגיל. רמות נתרן חריגות יכולות להיגרם מהרבה דברים, ממצבים בריאותיים ועד לשימוש בתרופות מסוימות.

בגופנו, לנתרן תפקידים רבים, ביניהם שליטה ברמות המים בגוף, שמירה על לחץ הדם וויסות מערכת העצבים וביצועי השרירים.

בהיפונתרמיה, רמת הנתרן בדם נמוכה ממה שהיא צריכה להיות. זה גורם לעלייה בתכולת המים בגוף וגורם לתאי הגוף להתנפח. נפיחות של תאים אלו עלולה לגרום לבעיות בריאות שונות, החל מכאבי ראש ועד ירידה בהכרה.

גורמים להיפונתרמיה

בתנאים רגילים, רמות הנתרן בדם הן 135-145 מ"ק לליטר (מיליאקוויוולנטים לליטר). אדם עם רמת נתרן של פחות מ-135 מ"ק לליטר נחשב להיפונתרמי. ירידה זו ברמות הנתרן יכולה להיגרם על ידי גורמים שונים, כולל:

  • שינויים הורמונליים

    חוסר בהורמוני יותרת הכליה, למשל עקב סבל ממחלת אדיסון, עלול להשפיע על מאזן רמות המים, הנתרן והאשלגן בגוף. רמות נמוכות של הורמון בלוטת התריס יכולות גם לגרום להיפונתרמיה.

  • תסמונת של הורמון אנטי-משתן לא מתאים(SIADH)

    מצב זה מביא לתוצאה הורמון נוגד השתנה (ADH) בכמויות גדולות, מה שגורם לגוף לאגור מים שאחרת היו מופרשים בשתן. עודף מים בגוף ימיס נתרן ויגרום לרמות שלו לרדת.

  • שלשולים או הקאות חמורים וכרוניים

    מצב זה יכול לגרום לגוף לאבד נתרן ולהגביר את הייצור של ADH.

  • Oתרופות מסוימות

    תרופות, כגון משתנים, תרופות נוגדות דיכאון וכאבים, עלולות להפריע לתפקוד ההורמונים או הכליות בשמירה על רמות הנתרן.

  • מצב בריאותי

    אי ספיקת לב, מחלת כליות ושחמת, עלולים לגרום להצטברות נוזלים בגוף ולהמסת נתרן, וכתוצאה מכך רמות נתרן נמוכות בדם.

  • סמים

    אמפטמינים, כגון אקסטזי, עלולים לגרום להיפונתרמיה חמורה.

גורמי סיכון להיפונתרמיה

להלן כמה גורמים שיכולים להגביר את הסיכון של אדם לפתח היפונתרמיה:

  • צריכת יותר מדי מים בזמן פעילות גופנית היא די מאומצת ומזיעה הרבה, כמו מרתון או טיפול במים לא נכון
  • זקנה ומתקשה לתקשר
  • נטילת תרופות משתנות (למשל בגלל אי ​​ספיקת לב) או תרופות נוגדות דיכאון (למשל בגלל דיכאון מז'ורי)
  • לעיתים רחוקות צורכים מזונות או משקאות המכילים נתרן

תסמינים של היפונתרמיה

תסמינים של היפונתרמיה יכולים להיות שונים עבור כל מטופל. אם רמות הנתרן בגוף יורדות בהדרגה (למעלה מיומיים או יותר), ייתכן שהמטופל לא יחווה תסמינים כלשהם. מצב זה ידוע בשם היפונתרמיה כרונית.

עם זאת, אם רמות הנתרן יורדות במהירות (היפונתרמיה חריפה), התסמינים יכולים להיות חמורים. חלק מהתסמינים הנפוצים שחווים אנשים עם היפונתרמיה חריפה כוללים:

  • כְּאֵב רֹאשׁ
  • מעורפל
  • בחילה והקאה
  • חלש ועייף
  • התכווצויות או חולשת שרירים
  • חסר מנוחה ועצבני
  • תְפִיסָה
  • אובדן ההכרה

מתי ללכת לרופא

פנה מיד לטיפול רפואי לרופא או לחדר המיון הקרובים ביותר אם אתה חווה תסמינים חמורים של היפונתרמיה, כגון הקאות, בלבול, התקפים וירידה בהכרה.

בדוק עם הרופא שלך אם יש לך גורמים המגבירים את הסיכון שלך להיפונתרמיה, במיוחד אם אתה כבר חווה תסמינים של בחילה, כאבי ראש, התכווצויות או חולשה.

אבחון של היפונתרמיה

האבחון של היפונתרמיה מתחיל בשיחת שאלות ותשובות לגבי הסימפטומים וההיסטוריה הרפואית של המטופל, ולאחר מכן מתבצעת בדיקה גופנית יסודית.

לאחר סיום פגישת השאלות והתשובות והבדיקה הגופנית, יבצע הרופא בדיקה תומכת בצורת בדיקת דם המתפקדת למדידת רמות אלקטרוליטים ומינרלים בגוף, לרבות רמות נתרן.

אם בבדיקת דם נמצאו רמות לא תקינות של נתרן בדם המטופל, הרופא יבדוק מחדש את רמת הנתרן בבדיקת שתן. תוצאות בדיקת השתן יסייעו לרופא לאשר את המצב ולקבוע את הגורם להיפונתרמיה.

אם רמת הנתרן בדם נמוכה אך גבוהה בשתן, זה אומר שגופו של המטופל מפריש יותר מדי נתרן. עם זאת, אם רמות הנתרן בדם ובשתן שניהם נמוכות, זה יכול להעיד על כך שגופו של המטופל אינו מקבל מספיק נתרן או שגופו של המטופל מכיל עודף נוזלים.

טיפול בהיפונתרמיה

הטיפול בהיפונתרמיה מותאם לחומרה ולגורם. בהיפונתרמיה קלה, הטיפול יכול להיעשות על ידי שיפור התזונה, אורח החיים והתאמת סוג ומינון התרופות בהן נעשה שימוש. הרופא גם יבקש מהמטופל להפחית זמנית את צריכת הנוזלים.

בינתיים, עבור היפונתרמיה המתרחשת במהירות וגורמת לתסמינים חמורים, הטיפול שניתן לעשות כולל:

  • מתן תרופות שמטרתן להתגבר על תסמיני כאבי ראש, בחילות והתקפים
  • מתן נוזלי אלקטרוליט דרך IV, כדי להעלות לאט את רמות הנתרן בדם
  • דיאליזה, כדי להסיר עודפי נוזלים מהגוף, אם מתרחשת היפונתרמיה בגלל שהכליות לא יכולות לתפקד כראוי

סיבוכים של היפונתרמיה

בהיפונתרמיה כרונית, סיבוכים שעלולים להיווצר אינם חירום, אך עדיין אי אפשר לזלזל בהם. סיבוכים אלו כוללים ריכוז מופחת, הגוף הופך לא מאוזן ואוסטיאופורוזיס.

בינתיים, בהיפונתרמיה חריפה, סיבוכים שעלולים להיווצר נוטים להיות מסוכנים יותר, כלומר נפיחות במוח שעלולה להוביל לתרדמת ואף למוות. למרות שהוא יכול להיתקל על ידי כל הסובלים מהיפונתרמיה חריפה, סיבוך זה נפוץ יותר בנשים המתקרבות לגיל המעבר.

מְנִיעָהנ היפונתרמיה

ישנן מספר דרכים שניתן לעשות כדי למנוע היפונתרמיה, כלומר:

  • לטפל במצבים שיכולים לעורר היפונתרמיה.
  • שתו משקאות שיכולים להחליף את האלקטרוליטים של הגוף שאבדו במהלך פעילות או ספורט.
  • שתו מספיק מים, שהם כ-2.2 ליטר/יום לנשים ו-3 ליטר/יום לגברים.

ניתן לדעת את נאותות צריכת המים על ידי שימת לב לצבע השתן. צבע שתן מרוכז יותר (כתום או צהוב כהה) מעיד על כך שהגוף עדיין חסר מים.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found