מטופלים אינם מופנים ישירות לבית חולים לחולי נפש, הנה התהליך
אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות עם הישנות קשות ותכופות זקוקים לשיקום מיוחד. תהליך השיקום המשולב מתבצע בדרך כלל במתקני בריאות מיוחדים, דהיינו בתי חולים לחולי נפש. עם זאת, ישנם מספר הליכים שצריך לעבור לפני שהמטופל מחליט שהוא זקוק לשיקום.
שירותי בריאות לאנשים עם מחלת נפש ניתן בדרך כלל לקבל בבתי חולים לחולי נפש. הסיבות העיקריות לכך שחולים עם הפרעות נפשיות זקוקים לטיפול מיוחד בבתי חולים לחולי נפש הן:
- ודא שניתן להעריך את מצבו של המטופל בצורה קפדנית יותר.
- השג השגחה כדי שהמטופל לא יסכן את עצמו או אחרים.
- לספק טיפול מקיף יותר כמו מענה לצרכים תזונתיים וחברתיים.
- מעקב אחר תגובת המטופל לתרופות ולטיפול.
טיפול בהפרעות פסיכיאטריות בבתי חולים בטווח הארוך נועד לא רק למנוע הישנות של תסמיני המטופל, אלא גם להכשיר ולעודד מטופלים ובני משפחותיהם ליצור סביבה תומכת, לא תקועה בסטיגמה, כדי שהמטופלים יוכלו לחזור לחיות בחברה. .
הליכים שיש לעבור לפני הפניה לבית חולים לחולי נפש
בקביעה האם לאדם יש הפרעה נפשית או לא יש לקבוע על ידי פסיכיאטר. לעולם אל תרשיע מישהו במחלת נפש לפני שאותו אדם יעבור בדיקה רפואית פסיכיאטרית ממומחה. באשר לבחינה הנפשית של אדם חייב לעבור את השלבים הבאים.
- ראיון פסיכיאטרי עם מומחה
במהלך תהליך הראיון, הרופא יצפה באדם מצדדים שונים. הרופא יחקור עוד מהי תלונתו העיקרית של המטופל, וישים לב למצבו הנפשי של המטופל אשר מנוטר מיחסו, מצב רוחו והתנהגותו של המטופל במהלך הראיון.
תצפיות של רופא זה יבוצעו בפירוט רב ככל האפשר כדי למנוע אבחנה שגויה. אם מישהו חווה תסמינים קשורים, דיווח על כך לרופא יגדיל את דיוק ההערכות לגבי מצבו של המטופל.
בעת ראיון ואינטראקציה עם מטופלים, הרופא מעריך גם את יכולתו של המטופל לחשוב, לנמק ולזכור (התפקוד הקוגניטיבי של המטופל) באמצעות מספר שאלות. השאלות הנשאלות עשויות להתייחס גם לתחושותיו של המטופל לגבי חייו האישיים והאם בכוונתו להתאבד. היסטוריה של מחלות קודמות, היסטוריה של סמים או היסטוריה של שימוש בסמים יישאל גם על ידי הרופא.
- בדיקה גופניתכדי לספק אבחנה של מצבו הנפשי של אדם, יש צורך לבצע גם בדיקה גופנית. בבדיקה זו יבצע הרופא בדיקה גופנית לקביעת מצבו הכללי של המטופל וקביעת אבחנה אפשרית.
- מבחן תומך
על מנת שההערכה שערך הרופא תהיה מדויקת יותר, לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כגון בדיקות מעבדה. בדיקה זו דורשת בדרך כלל דגימה של הדם או השתן של המטופל. אם יש חשד להפרעה במערכת העצבים, הרופא ימליץ למטופל לעבור בדיקת MRI, EEG או CT. בדיקות אחרות שעשויות להידרש כדי לזהות בעיות בגוף הן:
- בדיקת תפקוד בלוטת התריס.
- רמות אלקטרוליטים בגוף.
- בדיקת טוקסיקולוגיה.
בדיקות טוקסיקולוגיה מבוצעות כדי לזהות אם למטופל יש היסטוריה של שימוש בסמים או צריכה מופרזת של משקאות אלכוהוליים. מטופלים עשויים להתבקש גם למלא רשימה של שאלות כתובות (פסיכוטסט) כדי להעריך מיומנויות חשיבה, לוגיקה וזיכרון, כמו גם הרגלים יומיומיים.
קריטריונים למטופלים שיש להפנות לבית חולים לחולי נפש
לבתי חולים לחולי נפש עדיין יש סטיגמה שלילית בעיני החברה. למרות שלמעשה, אין זה אומר בהכרח שאנשים עם הפרעות נפשיות צריכים לפנות למרכז השיקום. ישנם מספר קריטריונים עבור מטופלים אשר נדרשים לעבור טיפול בבית חולים לחולי נפש, כלומר:
- המטופל מראה סימפטומים וכוונות אובדניות. זה כולל נטייה לפצוע את עצמך או אחרים.
- חולים עם תסמינים פסיכוטיים או הפרעות הזיה.
- המטופל אינו יכול לבצע פעולות יומיומיות כראוי באופן עצמאי.
- החולה אינו בטוח אם נותר ללא השגחה.
- חולים נטושים שאינם מקבלים טיפול מחוץ לבית החולים. אנשים עם הפרעות נפשיות המוזנחים בקהילה נעזרים לרוב בשירות הסוציאלי המקומי.
למרות שהקריטריונים לעיל הם מעין סימן לכך שאנשים עם הפרעות נפשיות צריכים להיות מטופלים בבתי חולים לחולי נפש, נכונות מרצון של מטופלים יכולה להיות צעד ראשון טוב יותר. לעומת זאת, עבור מטופלים בעלי ראות נמוכה, ההחלטה לטפל בהם בבית חולים לחולי נפש תתבסס על חשיבות קלינית והסכמה משפחתית. כאן, הרופאים ממלאים תפקיד בהסברה ובמתן העצות הטובות ביותר לגבי הצעדים לטיפול בחולים בבתי חולים לחולי נפש.
הפרעות נפשיות מסוגים שונים, החל מקל ועד חריף. פתיחות המשפחה תסייע לפסיכיאטר בביצוע אבחון ובקביעת הטיפול הנכון למטופל.
