דע את התפקיד והאחריות של הרופא המרדים

רופא מרדים הוא מומחה המוטל באחריות לספק הרדמה (הרדמה) לפני שהמטופל עובר ניתוח או פרוצדורות רפואיות אחרות. בנוסף, רופאים מרדימים לומדים גם טיפול בכאב וטיפול בחולים. הרקע של הרופא המרדים הינו רופא כללי אשר סיים השכלת מומחה להרדמה.

לפני שתעבור את ההליך הניתוחי, תורדם להרגעה כדי להפוך את הגוף לחסין ולהירדם. פעולת הרדמה זו נקראת הרדמה. מטרת מתן התרופה בהרדמה היא כדי שלא תחוש כאב. הרדמה פועלת על ידי חסימת אותות עצביים בגוף ובמוח, ובכך מונעת מהמוח לעבד כאב ולזכור מה קרה במהלך הניתוח.

סוגי הרדמה

בגדול, הרדמה מחולקת לשלושה סוגים, כלומר הרדמה מקומית, הרדמה אזורית והרדמה כללית.

  • הרדמה מקומית

    הרדמה גורמת רק לחלק גוף ספציפי אחד לחסין, כגון הידיים, הרגליים או חלקים מסוימים של העור. תרופות הרדמה ניתנות בצורה של משחות, זריקות או תרסיסים. בזמן קבלת הרדמה מקומית, תישאר ער כדי שתוכל לראות את ההליך מבוצע. הרדמה מקומית נמשכת זמן קצר בלבד ובדרך כלל המטופלים יכולים ללכת הביתה עוד באותו היום.

  • הרדמה אזורית

    תרופות הרדמה מוזרקות ליד עצבים או ענפי עצב, במטרה להקהות את רוב אזורי הגוף אך לשמור על מצב הכרה. דוגמאות לכך הן הרדמה אפידורלית ועמוד השדרה הניתנת לנשים במהלך לידה או במהלך פרוצדורות כירורגיות.

  • הרדמה כללית

    לאחר ההרדמה, הרופא המרדים יבצע אינטובציה (החדיר מכשיר נשימה) על מנת לוודא שדרכי הנשימה של המטופל בטוחים, ויספק תמיכה בנשימה במהלך הניתוח.

    מטרת הרדמה כללית היא:

    o הפחתת חרדת המטופל.

    o שמירת המטופל ישן במהלך ההליך הניתוחי.

    o למזער את הכאב במהלך הניתוח.

    o הרפי את השרירים כך שהמטופל יישאר רגוע.

    o חסימת זיכרון במהלך הפעולה.

תפקידו של הרופא המרדים

באופן כללי, לרופאים מרדימים יש תפקיד במספר היבטים רפואיים, כלומר:

  • לפני הניתוח, במהלך הניתוח וניהול לאחר הניתוח.

    לרופאים המרדים תפקיד חשוב בסיוע למנתחים ובעבודה צמודה עם אחיות בביצוע הכנות טרום ניתוחיות, מעקב אחר מצבי החולה וביצוע הרדמה במהלך הניתוח ותצפית על מצבי החולה לאחר הניתוח. הרופא המרדים מוודא שמצבו של המטופל לא יחמיר.

    מבחינה טכנית, תפקידו של הרופא המרדים מתחיל במתן תרופות הרדמה. לאחר מכן הרופא המרדים יבצע את האינטובציה. אינטובציה היא טכניקה המשמשת לשמירה על דרכי הנשימה ואספקת חמצן, על ידי החדרת צינור מיוחד (צינור אנדוטרכיאלי (ETT) לתוך קנה הנשימה דרך הפה.

    במהלך הניתוח, הרופא המרדים יבדוק ויאשר את הסימנים החיוניים של המטופל, לרבות:

    • נשימה.
    • קצב לב.
    • לחץ דם.
    • טמפרטורת הגוף.
    • כמות נוזלי הגוף.
    • רמות החמצן בדם כמו כן הרופא המרדים יוודא שהמטופל מרגיש בנוח ואינו מרגיש כאב. לאחר סיום הניתוח יופסק מתן תרופות הרדמה והמטופל מועבר לחדר הטיפולים עד להכרה. לאחר מכן, הרופא המרדים עוקב אחר מצבו של המטופל עד להפסקת אפקט ההרדמה.
  • טיפול נמרץ וקריטי

    בנוסף להליכים הניתוחיים, מוטלת על הרופא המרדים גם אחריות להעניק טיפול במצבים קריטיים למטופלים הזקוקים לטיפול נמרץ. יחד עם צוותים רפואיים אחרים, למשל אחיות בטיפול נמרץ (יחידה לטיפול נמרץ), הרופא המרדים האחראי על:

    • מעקב הדוק יותר אחר חולים קשים
    • קבע את השלבים למתן נוזלים ותרופות בטיפול נמרץ,
    • בצע פעולות אינטובציה כדי לספק סיוע נשימה מכני באמצעות מכשיר הנשמה או ידנית במידת הצורך.

    בהתמודדות עם חולים קשים, מרדימים ישתפו פעמים רבות פעולה עם מומחים אחרים, כגון רופאים פנימיים, מנתחים, רופאי ילדים ונוירולוגים, על פי אבחנת המטופל וענף ההתמחות המעורב.

  • יכולת ופעולות המבוצעות על ידי הרופא המרדים

    היכולות והפעולות שמבצע הרופא המרדים כוללות:

    • בצע הערכה טרום ניתוחית של מצב המטופל.
    • מעקב אחר התפקודים החיוניים של המטופל לפני, במהלך ואחרי הניתוח.
    • הבנה/פירוש של תוצאות בדיקה גופנית, נטילת היסטוריה (מעקב אחר היסטוריה רפואית), ובדיקות תמיכה הכוללות בדיקות מעבדה, סריקות CT ו-MRI, אקו לב, צילומי רנטגן וא.ק.ג.
    • הבן כיצד למקם את המטופל בבטחה ובנוחות במהלך הניתוח.
    • קבעו את סוג ההרדמה והתבוננו במצבו של המטופל לפני ההרדמה, בזמן שהמטופל נמצא בהשפעות של הרדמה, עד לאחר ההרדמה.
    • הבנת הרדמה בכירורגיה כללית, ניתוחי עיניים, ניתוחי אף אוזן גרון, גינקולוגיה ומיילדות, הן בחולים מבוגרים והן בקרב ילדים.
    • בצע אמצעי חירום כגון מיקום צנתר ורידי ועורקי מרכזי, ניקור פלאורלי עבור pneumothorax וטראכאוסטומיה כדי לספק תמיכה נשימתית במקרים חירום.
    • להבין את ניהול טראומה ומצבי חירום המאיימים על חיי המטופל ולהיות מסוגלים לבצע טיפול ראשוני וייצוב מצבים אלו.
    • מסוגל לבצע אמצעי עזרה ראשונה והחייאה לב ריאה (CPR).
    • מסוגל לנהל את דרכי הנשימה ולהשתמש במסכת פנים, במסכת גרון ובדרכי אוויר אינטובטיות. כמו גם קביעת בחירת התמיכה הנשימתית למטופל, בין באמצעות עזרי נשימה מכניים (אונלוטור), או סיוע נשימה ידני.
    • בצע טיפול קריטי בחולים וניהול תיקים ב יחידה לטיפול נמרץ (ICU).
    • מסוגל להתמודד עם כאב אקוטי וכרוני.

רופאי מרדים יכולים להמשיך בלימודים או תת התמחויות. חלק מתת-התמחויות אלה כוללות:

  • יועץ לניהול כאב (Sp.An-KMN)
  • יועץ הרדמה לילדים (כירורגיית ילדים) (Sp.An-KAP)
  • יועץ טיפול נמרץ/טיפול נמרץ (Sp.An-KIC)
  • נוירואנסטזיולוגית יועצת (מרדים במקרים נוירוכירורגים) (Sp.An-KNA)
  • יועץ להרדמה קרדיו-חזה (ניתוחי לב-חזה) (Sp.An-KAKV)
  • יועץ הרדמה מיילדותית (מיילדות, טיפול בכאבי לידה) (Sp.An-KAO)
  • יועצת הרדמה אמבולטורית (Sp.An-KAP)
  • יועץ אזורי הרדמה וטיפול בכאב (Sp.An-KAR)

מה לעשות לפני הפגישה עם הרופא המרדים

סוג ומינון תרופת ההרדמה הניתנת מבוססים על סוג הניתוח שיבוצע, החלק בגוף שיקבל טיפול רפואי, מצב בריאותי נוכחי, היסטוריה רפואית, משך הפעולה הרפואית, היסטוריה של אלרגיה לתרופה שנצרכה. , להיסטוריה של ניתוח קודם אם יש.

הודע לרופא המרדים על ההיסטוריה הרפואית שלך, האלרגיות והתרופות שאתה נוטל כעת. במידת האפשר, נשא תיעוד של ההיסטוריה הרפואית שלך.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found