חסימת מעיים - תסמינים, גורמים וטיפול
חסימת מעיים היא חסימה המתרחשת במעי, הן במעי הדק והן במעי הגס. מצב זה עלול לגרום לבעיות בספיגת מזון או נוזלים במערכת העיכול. אם לא מטופלים מיד, חסימת המעי עלולה למות ולגרום לסיבוכים חמורים.
חסימות במעיים גורמות להצטברות של מזון, נוזלים, חומצת קיבה וגזים. מצב זה יפעיל לחץ על המעיים. כאשר הלחץ גדול יותר, המעי עלול להיקרע, ולשחרר את תוכנו (כולל חיידקים), אל חלל הבטן.
תסמינים של חסימת מעיים
ניתן לזהות חסימת מעיים על ידי התסמינים הבאים:
- התכווצויות בטן שבאות והולכות.
- נפוח.
- עצירות או שלשולים.
- בטן נפוחה.
- בחילה והקאה.
- אז איבדתי תיאבון
- קושי בהעברת גזים, כי תנועות המעיים מופרעות.
סיבה וגורמי סיכון חסימת מעיים
בהתבסס על הסיבה, חסימת מעיים מחולקת לשני סוגים, כלומר מכנית ולא מכנית. הנה ההסבר המלא.
חסימת מעיים מכנית
חסימת מעיים מכנית מתרחשת כאשר המעי הדק נחסם. זה יכול להיות מופעל על ידי הידבקויות או הידבקויות מעיים, המופיעות בדרך כלל לאחר ניתוחי בטן או אגן. מצבים אחרים שיכולים לעורר חסימת מעיים מכנית הם:
בקע הגורם לבליטת המעי לתוך דופן הבטן.
- דלקת במעיים, כגון מחלת קרוהן.
- גוף זר שנבלע (במיוחד בילדים).
- אבני מרה
- דיברקוליטיס.
- אינטוסספציה או מעי המתקפל פנימה.
- תקע מקוניום (הצואה הראשונה של התינוק שלא יוצאת).
- סרטן המעי הגס או השחלות (שחלה).
- היצרות של המעי הגס עקב דלקת או רקמת צלקת, למשל עקב שחפת מעיים.
- הצטברות צואה.
- וולוולוס או מצב מעי מעוות.
חסימת מעיים לא מכנית
חסימת מעיים לא מכנית מתרחשת כאשר יש הפרעה בהתכווצות המעי הגס והמעי הדק. הפרעות עלולות להתרחש באופן זמני (ileus), ויכול להתרחש בטווח הארוך (חסימה פסאודו).
חסימת מעיים לא מכנית מופעלת על ידי מספר מצבים, כגון:
- ניתוח באזור הבטן או האגן.
- גסטרואנטריטיס או דלקת בקיבה ובמעיים.
- דלקת התוספתן או דלקת של התוספתן.
- הפרעות באלקטרוליטים.
- מחלת הירשפרונג.
- הפרעות עצביות, למשל מחלת פרקינסון או טרשת נפוצה.
- תת פעילות בלוטת התריס
- שימוש בתרופות המשפיעות על השרירים והעצבים. לדוגמה, תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, כגון אמיטריפטילין, או משככי כאבים אוקסיקודון.
אבחון חסימת מעיים
כדי לקבוע אם החולה סובל מחסימת מעיים, הרופא ישאל תחילה על התסמינים שחוו וההיסטוריה הרפואית שלהם. לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה גופנית על ידי האזנה לקולות המעיים באמצעות סטטוסקופ. ניתן לחשוד בחולים בחסימת מעיים אם הבטן נפוחה, כואבת או שיש גוש בבטן.
כמו כן, יבוצעו בדיקות תומכות לחיזוק האבחנה, כגון בדיקת רנטגן, בדיקת CT או אולטרסאונד של הבטן. בדיקות הדמיה אלו יכולות לעזור לרופאים לאתר את מיקום החסימה.
שיטה נוספת המשמשת לאישור האבחנה של חסימת מעיים היא בדיקת רנטגן בעזרת חוקן בריום או אוויר. הליך זה מבוצע על ידי החדרת נוזל בריום או אוויר למעי המטופל דרך פי הטבעת. נוזל הבריום או האוויר משמשים לראות את המעיים ביתר פירוט במהלך בדיקות רנטגן.
טיפול בחסימת מעיים
הטיפול בחסימת מעיים תלוי בגורם הבסיסי. מטופלים צריכים להתאשפז לקבלת טיפול הכולל:
- החדרת צינור אף (צינור האכלה). החדרת צינורית האכלה זו לא נועדה לספק מזון ישירות לקיבה, אלא לנקז את תכולת הקיבה כלפי חוץ כדי להפחית תלונות על קיבה נפוחה. צינור אף יוכנס דרך האף לתוך הקיבה.
- הכנסת צנתר. מניחים קטטר לריקון שלפוחית השתן של המטופל.
- עירוי של נוזלים. פעולה זו נועדה להחזיר את איזון האלקטרוליטים בגוף המטופל.
בנוסף לטיפול הנ"ל, ניתן להמליץ על ניתוח גם במקרים של חסימת מעיים. באופן אידיאלי יש להקדים לניתוח חסימת מעיים בצום. עם זאת, מכיוון שמצב זה מסווג לפעמים כמצב חירום, צום לרוב אינו אפשרי.
ניתוח חסימת מעיים מתבצע על ידי מתן תחילה הרדמה כללית למטופל. ניתן לעשות את שיטת הניתוח בניתוח פתוח או ניתוח עם חתכים מינימליים (בגודל של חור מנעול) באמצעות כלים מיוחדים כמו צינור מצלמה (לפרוסקופיה).
בחירת שיטת הפעולה תלויה במיקום ובגודל החסימה, כמו גם בגורם הבסיסי. לדוגמה, בחסימה הנגרמת מהידבקויות שהתפשטו באופן נרחב או מגידולים גדולים, הרופא יבצע ניתוח פתוח. בינתיים, אם החסימה מתרחשת עקב זיהום או גידול קטן, פשוט מטופלים בניתוח לפרוסקופי.
סוגי הטיפול בחסימת מעיים כוללים:
- קולקטומיה. כריתת קולקטומי או כריתת מעי היא פעולה להסרת המעי כולו או חלק ממנו, הן את המעי הדק והן את המעי הגס. הליך זה מבוצע כאשר חסימת המעיים נגרמת על ידי גידול. כריתת קולקטומיה יכולה להתבצע בניתוח פתוח או בלפרוסקופיה.
- קולוסטומיה. קולוסטומיה היא הליך ליצירת סטומה (חור) בדופן הבטן, כדרך להסרת צואה. הליך זה מתבצע כאשר המעיים של המטופל פגומים או דלקתיים. קולוסטומיה יכולה להיעשות קבועה או זמנית.
- ניתוח לשחרור הידבקות (אדהסיוליזה). ניתן לשחרר הידבקויות או הידבקויות במעיים בשיטות ניתוחיות פתוחות או לפרוסקופיות. ניתוח פתוח מתבצע על ידי ביצוע חתך ארוך בבטן המטופל, כך שהרופא יכול לראות את מצב האיברים הפנימיים באופן ישיר. בינתיים, בפרוסקופיה נעשה שימוש בכלים מיוחדים כמו צינור מצלמה כדי להציג תמונה של האיברים הפנימיים של הבטן, ולכן מספיק לבצע מספר חתכים קטנים בבטן.
- הַתקָנָה סטנט. בהליך זה, סטנט (רשת בצורת צינור) מונחת במעי המטופל, כדי לשמור על מערכת המעי פתוחה ולמנוע מהחסימה להתרחש שוב. הליך זה מבוצע אם החסימה מתרחשת שוב ושוב, או אם המעי ניזוק קשות.
- Revascularization. Revascularization הוא הליך להחזרת זרימת הדם לנורמה. הליך זה מבוצע אם למטופל יש קוליטיס איסכמית, שהוא מצב בו המעיים הופכים דלקתיים עקב אספקת דם מופחתת.
סיבוכים של חסימת מעיים
אם לא מטופלים מיד, חסימת מעיים עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים, שאחד מהם הוא מוות של רקמת המעי עקב הפסקת אספקת הדם. מצב זה יכול לעורר קרע (ניקוב) בדופן המעי, וכתוצאה מכך דלקת הצפק או זיהום בחלל הבטן. ניקוב עם דלקת הצפק הוא מצב חירום שצריך לטפל בו באופן מיידי.
