חשיבותן של בדיקות המטולוגיה מלאות לאבחון מחלה
בדיקת המטולוגיה מלאה היא ספירת דם מלאה הכוללת ספירה של תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות דם. בדיקה המטולוגית מלאה היא אחת הבדיקות התומכות לאבחון מחלה או מעקב אחר תוצאות הטיפול.
בדיקה המטולוגית מלאה מתבצעת כדי לאתר הפרעות בריאותיות מסוימות שעלולות להשפיע על מצב תאי הדם, כגון זיהום, אנמיה ולוקמיה. בנוסף, בדיקה זו יכולה לשמש גם למעקב אחר התקדמות המחלה ותוצאות הטיפול.
חלק מהדם נבדק בבדיקה המטולוגית מלאה
להלן חלק מחלקי הדם הנבדקים בבדיקה המטולוגית מלאה:
1. תאי דם לבנים
תאי דם לבנים ממלאים תפקיד במלחמה בזיהום וכן בתהליכים אלרגיים ודלקתיים. ניתן לספור ישירות את תאי הדם הלבנים כמכלול, אך ניתן לספור אותם גם לפי סוג. סוגי תאי דם לבנים כוללים:
- נויטרופילים, הממלאים תפקיד במלחמה בנגיפים או בחיידקים
- לימפוציטים, הממלאים תפקיד ביצירת נוגדנים למלחמה בנגיפים ובחיידקים
- מונוציטים, המסירים תאים ורקמות פגומים ומגבירים את תגובת הגוף למחלות
- איזונופילים, הנלחמים בזיהום ומעוררים דלקות ותגובות אלרגיות
- בזופילים, המשחררים אנזימים כדי לשלוט באלרגיות
2. תאי דם אדומים
תאי דם אדומים מתפקדים לשאת חמצן בכל הגוף. מרכיבי תאי הדם האדומים הנבדקים בבדיקה המטולוגית מלאה הם:
- המוגלובין, שהוא הכמות הכוללת של המוגלובין בדם
- המטוקריט, שהוא האחוז ממספר תאי הדם האדומים בדם
- MCV (נפח גופי ממוצע), שהוא הגודל הממוצע של תאי דם אדומים
- MCH (פירושו המוגלובין גופני), שהיא הכמות הממוצעת של המוגלובין בתאי דם אדומים
- MCHC (ממוצע ריכוז המוגלובין גופי), כלומר עד כמה צפופה מולקולת ההמוגלובין בתאי דם אדומים
- RDW (רוחב הפצת תאים אדומים), כלומר שינויים בגודל תאי הדם האדומים
אנמיה נקבעת בדרך כלל על פי כמות ההמוגלובין. עם זאת, נתונים אחרים יכולים לקבוע את סוג האנמיה המתרחשת. לדוגמה, ערכי המטוקריט ו-MCV נמוכים פירושם שתאי הדם האדומים קטנים וקטנים בגודלם. זה יכול להצביע על נוכחות של אנמיה מחוסר ברזל.
בינתיים, ערך MCV גבוה אומר שגודל תאי הדם האדומים גדול ממה שהוא אמור להיות. זה בדרך כלל סימן לאנמיה עקב מחסור בויטמין B12 או חומצה פולית בדם.
לא רק אנמיה, ניתן לזהות מצבים אחרים גם באמצעות ספירת תאי הדם האדומים. לדוגמה, רמת המטוקריט גבוהה יכולה להצביע על כך שאתה מיובש.
3. טסיות דם
טסיות דם או המכונות גם טרומבוציטים הם תאי דם הממלאים תפקיד בתהליך קרישת הדם. בבדיקה המטולוגית מלאה, הרופא יעריך את מספר, גודל ממוצע ואחידות גודל הטסיות בדם.
מטרת בחינת המטולוגיה מלאה
באופן כללי, להלן כמה מהתפקידים החשובים של בדיקת המטולוגיה מלאה:
- הערכת בריאות מלאה.
- ראיית אפשרות למחלה שניתן לזהות מעלייה או ירידה ברמות תאי הדם.
- אבחון הגורם לבעיות בריאותיות, במיוחד אם החולה חווה תסמינים מסוימים, כגון חום, עייפות, חולשה, נפיחות ודימום.
- מעקב אחר התקדמות הבריאות של חולים במחלות המשפיעות על רמות תאי הדם.
- מעקב אחר ניהול מחלות, במיוחד אלו המשפיעות על רמות תאי הדם ודורשות בדיקות המטולוגיות מלאות סדירות.
בדיקה המטולוגית מלאה מתבצעת על ידי פתולוג קליני על ידי נטילת דם באמצעות מזרק מוריד בזרוע. דגימת דם זו תיבדק ולאחר מכן תדווח כתוצאת בדיקה
תוצאות הבדיקה ההמטולוגית המלאה מוצגות בדרך כלל ב-2 עמודות. עמודה אחת היא ערך הייחוס, כלומר טווח ערכי הבדיקה הנורמליים, בעוד העמודה השנייה היא תוצאה של הבדיקה ההמטולוגית המלאה שלך. אם התוצאה שלך נמוכה או גבוהה מערך הייחוס, התוצאה אמורה להיות חריגה.
בדיקה המטולוגית מלאה אינה בדיקה מוחלטת בביסוס האבחנה. הבדיקה צריכה לכלול סקירת תלונות והיסטוריה רפואית קודמת, וכן בדיקה גופנית. לאחר מכן, יש עדיין בדיקות תומכות אחרות שניתן לעשות כדי לאשר את האבחנה.
אז למרות שאתה יכול לעשות בדיקה המטולוגית באופן עצמאי, אתה לא צריך לעשות אבחון עצמי על סמך תוצאות הבדיקה בלבד. התייעץ עם רופא גם אם תוצאות הבדיקה שלך תקינות, במיוחד אם יש לך תלונות בריאותיות. הרופא יברר את סיבת התלונה באמצעות בדיקה גופנית ובמידת הצורך בדיקות נוספות.
