נרקולפסיה - תסמינים, גורמים וטיפול

נרקולפסיה היא הפרעה במערכת העצבים לגרום לישנוניות יתר במהלך היום ו יָשֵׁן פִּתְאוֹם בלי לדעת זמן ומקום. לא רק שזה יכול להפריע לפעילות היומיומית, מצב זה יכול גם להזיק לסובל.

נרקולפסיה עשויה להיות מלווה בתסמינים אחרים, הכוללים: שיתוק שינה, הזיות וקטפלקסיה, שהיא חולשה או אובדן שליטה בשרירי הפנים, הצוואר והברכיים.

נרקולפסיה המלווה בקטפלקסיה נקראת נרקולפסיה מסוג 1, ואילו זו שאינה מלווה בקטפלקסיה נקראת נרקולפסיה מסוג 2.   

גורמים לנרקולפסיה

הסיבה המדויקת לנרקולפסיה אינה ידועה. עם זאת, לרוב האנשים עם נרקולפסיה יש רמות היפוקרטין נמוכות. היפוקרטין הוא חומר כימי במוח השולט בשינה. הגורם להיפוקרטין נמוך נחשב למחלה אוטואימונית.

נרקולפסיה נחשבת גם נגרמת על ידי מחלות הפוגעות בחלקים המייצרים היפוקרטין במוח, כגון:

  • גידול מוחי
  • פציעת ראש
  • דַלֶקֶת הַמוֹחַ
  • טרשת נפוצה

בנוסף למחלות לעיל, ישנם מספר גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לנרקולפסיה או לגרום למחלות אוטואימוניות לגרום לנרקולפסיה, כלומר:

  • בני 10-30
  • שינויים הורמונליים, במיוחד בגיל ההתבגרות או גיל המעבר
  • לחץ
  • שינויים פתאומיים בדפוסי השינה
  • זיהומים, כגון זיהום חיידקי סטרפטוקוקלי או זיהום בשפעת החזירים
  • הפרעות גנטיות תורשתיות

תסמינים של נרקולפסיה

תסמינים של נרקולפסיה יכולים להופיע תוך מספר שבועות או להתפתח באיטיות לאורך שנים. להלן התסמינים הנפוצים ביותר של נרקולפסיה:

  • ישנוניות יתר במהלך היום

    אנשים עם נרקולפסיה תמיד ישנוניים במהלך היום, מתקשים להישאר ערים ומתקשים להתרכז.

  • התקף שינה

    התקפי שינה הגורמים לסובלים מנרקולפסיה להירדם בפתאומיות בכל מקום ובכל זמן. אם הנרקולפסיה אינה נשלטת, התקפי שינה יכולים להתרחש מספר פעמים ביום.

  • קטפלקסיה

    קטפלקסיה או חולשת שרירים פתאומית מאופיינת בגפיים רפויות, ראייה כפולה, צניחת ראש ולסת תחתונה ודיבור מעורפל. מצב זה יכול להימשך בין מספר שניות למספר דקות ובדרך כלל מופעל על ידי רגשות מסוימים, כגון הפתעה, כעס, שמחה או צחוק. חולים בדרך כלל חווים התקפי קטפלקסיה 1-2 פעמים בשנה.

  • חופפים או שיתוק שינה

    מצב זה מתרחש כאשר המטופל אינו מסוגל לזוז או לדבר כאשר הוא עומד להתעורר או מתחיל להירדם.

  • הֲזָיָה

    אנשים עם נרקולפסיה יכולים לפעמים לראות או לשמוע דברים שאינם אמיתיים, במיוחד כשהולכים לישון או מתעוררים.

בנוסף לתסמינים הכלליים הללו, נרקולפסיה יכולה להיות מלווה גם בתסמינים אחרים, כגון:

  • הפרעת זיכרון
  • כְּאֵב רֹאשׁ
  • דִכָּאוֹן
  • רצון לאכול יותר מדי
  • עייפות קיצונית וחוסר מתמיד באנרגיה

תהליך השינה עם נרקולפסיה שונה מאנשים רגילים. ישנם שני שלבים בתהליך השינה הרגיל, כלומר שלב ה-REM (תנועת עיניים מהירה) והשלב הלא-REM. הנה ההסבר:

שלב לא-REM

השלב הלא-REM מורכב משלושה שלבים שיכולים להימשך 5-15 דקות כל אחד. להלן השלבים:

  • שלב 1, שבו העיניים עצומות ולא קל להתעורר.
  • שלב 2, קצב הלב מואט וטמפרטורת הגוף יורדת. זה מצביע על כך שהגוף מתכונן לשלב עמוק יותר של שינה.
  • שלב 3, השלב שבו מי שישן יהיה קשה יותר להתעורר. אם הוא יתעורר, הוא ירגיש המום לכמה דקות.

שלב REM

שלב ה-REM מתרחש לאחר שאדם נרדם למשך 90 דקות. בשלב זה קצב הלב והנשימה יואצו. שלב ה-REM יתרחש לסירוגין עם שלב הלא-REM.

השלב הראשון של שלב ה-REM יימשך בדרך כלל 10 דקות, ומשך הזמן שלו ימשיך לעלות בשלבים הבאים עד לשלב האחרון שיכול להימשך עד שעה.  

אצל אנשים עם נרקולפסיה, תהליך השינה יכנס מיד לשלב ה-REM, בין אם המטופל מתכונן לשינה או כאשר הוא ער ופעיל. מצב זה גורם אז לתסמינים של נרקולפסיה.

מתי ללכת לרופא

בדוק עם הרופא שלך אם אתה חווה ישנוניות מוגזמת במהלך היום שמפריעה לפעילויות היומיומיות. כמו כן, מומלץ לפנות לרופא אם הנרקולפסיה לא משתפרת לאחר הטיפול או אם מתפתחים תסמינים חדשים.  

אבחון נרקולפסיה

כשלב ראשון באבחון, יבחן הרופא את ההיסטוריה הרפואית של המטופל ואת משפחתו של המטופל. לאחר מכן, הרופא ישאל על הרגלי השינה והתסמינים של המטופל.

כדי לאשר את האבחנה, הרופא יבצע גם בדיקה גופנית ובדיקות נוספות כמו בדיקות לחץ דם ובדיקות דם. בדיקה נוספת באמצעות כמה מהשיטות שלהלן תתבצע גם כדי לזהות את חומרת המצב:

1. סולם ישנוניות של Epworth (ESS)

ב-ESS, הרופא ישתמש בשאלון כדי להעריך את הסבירות שהמטופל יירדם תוך כדי פעולות שונות, כגון ישיבה, קריאה או צפייה בטלוויזיה. ציוני השאלון יכולים לשמש כאסמכתא לרופאים לאבחון ולמדוד את חומרת המצב.

2. פוליסומנוגרפיה

בשיטה זו, הרופא יעקוב אחר הפעילות החשמלית של המוח (אלקטרואנצפלוגרפיה), הלב (אלקטרוקרדיוגרפיה), השרירים (אלקטרומיוגרפיה) והעיניים (אלקטרוקולוגרפיה) בזמן שהמטופל ישן, על ידי הנחת אלקטרודות על פני הגוף של המטופל.

3. בדיקת אחזור שינה מרובה (MSLT)

MSLT משמש כדי לקבוע כמה זמן לוקח למטופל להירדם במהלך היום. המטופלים יתבקשו מספר פעמים לישון במהלך היום וימדדו כמה זמן לוקח למטופל להתחיל להירדם, כמו גם הערכת שלב השינה.

אם המטופל יכול לישון בקלות ונכנס לשלב השינה תנועת עיניים מהירה (REM) במהירות, אז החולה צפוי לסבול מנרקולפסיה.

4. מדידת רמת היפוקרטין

בדיקה של רמות היפוקרטין מתבצעת באמצעות דגימות של נוזל מוח ונוזל עמוד השדרה (נוזל מוחי) שנלקחו באמצעות הליך ניקור מותני (איור.ניקור מותני), אשר יונק נוזל מעמוד השדרה התחתון באמצעות מחט.

טיפול בנרקולפסיה

אין עדיין תרופה לנרקולפסיה. מטרת הטיפול היא רק לשלוט בסימפטומים, כך שפעילות המטופל לא תופרע.

עבור נרקולפסיה קלה, הטיפול יכול להיעשות על ידי שינוי הרגלי שינה. להלן כמה דרכים שתוכל לעשות כדי להפחית את ישנוניות היום ולשפר את איכות השינה בלילה:

  • התעמלו באופן קבוע במשך 30 דקות לפחות בכל יום, ואל תעשו זאת קרוב מדי לשעת השינה. מומלץ להתאמן לפחות שעתיים לפני השינה.
  • הימנע מאכילת ארוחות כבדות לפני השינה.
  • נסו לקום בבוקר וללכת לישון באותה שעה בכל יום.
  • הרגלו לנמנם 10-15 דקות לאחר ארוחת הצהריים.
  • אין לצרוך קפאין ואלכוהול, ולהימנע מעישון לפני השינה.
  • עשה דברים שיכולים להרגיע את דעתך לפני השינה, כמו קריאה או אמבטיה חמה.
  • הפוך את האווירה וטמפרטורת החדר לנוחים ככל האפשר.

אם התסמינים חמורים מספיק, יש לתת למטופל טיפול תרופתי. התרופה הניתנת תותאם לחומרה, לגיל, להיסטוריה הרפואית, למצב הבריאותי הכללי ולתופעות הלוואי שעלולות להיגרם.

סוגים מסוימים של תרופות המשמשות להקלה על סימפטומים של נרקולפסיה כוללים:

  • ממריצים, כגון מתילפנידאט, לגירוי מערכת העצבים המרכזית ובכך עוזרים לסובלים להישאר ערים במהלך היום
  • תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, כגון אמיטריפטילין, כדי לסייע בהקלה על סימפטומים של קטפלקסיה
  • סוגי תרופות נוגדות דיכאון סמעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין אלקטיביים (SSRIs) או מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRIs), כדי לדכא שינה, להקל על סימפטומים של קטפלקסיה, הזיות, ו שיתוק שינה
  • נתרן אוקסיבט, למניעת קטפלקסיה ולהקלה על ישנוניות מוגזמת בשעות היום
  • פיטוליזנט, כדי לסייע בשחרור היסטמין במוח כדי להקל על ישנוניות בשעות היום

סיבוכי נרקולפסיה

נרקולפסיה עלולה לגרום לסיבוכים שיש להם השפעה על הפיזיות והנפשיות של המטופל. סיבוכים אפשריים כוללים:

  • הַשׁמָנָה

    מצב זה יכול להיגרם מדפוסי אכילה מוגזמים וחוסר תנועה עקב שינה תכופה.

  • הערכה שלילית של הסביבה החברתית

    נרקולפסיה יכולה גם לגרום לסובל לקבל הערכה שלילית של הסביבה הסובבת. במקרה זה, הסובל עלול להיחשב עצלן מכיוון שלעתים קרובות הוא נרדם.

  • פציעה פיזית

    הסיכון לפציעה גופנית יכול להתרחש כאשר התקפי שינה מתרחשים בזמנים לא מתאימים, כגון בעת ​​נהיגה או בישול.

  • פגיעה בריכוז ובזיכרון

    נרקולפסיה שאינה מטופלת כראוי עלולה להוביל לירידה בריכוז ובזיכרון. מצב זה יכול להקשות על הסובלים מביצוע משימות או עבודה בבית הספר או במשרד.

ניתן למנוע סיבוכים של נרקולפסיה על ידי פעילות גופנית סדירה למניעת השמנה, אי נהיגה או הפעלת ציוד מסוכן למניעת פציעה, והסבר לסובבים אותך על מצבך כדי להימנע משיפוט שלילי.

מניעת נרקולפסיה

לא ניתן למנוע נרקולפסיה, אך טיפול תרופתי קבוע יכול לסייע בהפחתת מספר התקפי השינה שעלולים להתרחש. בנוסף, על ידי ביצוע הדרכים שהוזכרו לעיל לשיפור איכות השינה, ניתן גם למנוע הופעת תסמיני נרקולפסיה.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found