היפרקלמיה - תסמינים, גורמים וטיפול
היפרקלמיה היא מצב שבו רמת האשלגן בדם גבוהה מדי. תסמינים המתעוררים עקב היפרקלמיה יכולים להיות מגוונים מאוד, החל מחולשת שרירים, עקצוצים ועד הפרעות בקצב הלב.
אשלגן הוא מינרל הממלא תפקיד חשוב עבור הגוף, במיוחד בשמירה על תפקוד השרירים, העצבים והלב. בדרך כלל, הגוף שומר על רמות אשלגן על ידי הפרשת עודפי אשלגן דרך השתן.
סוגי היפרקלמיה
רמות אשלגן תקינות בדם הן 3.5-5.0 mEq/L. אומרים שאדם סובל מהיפרקלמיה כאשר רמת האשלגן בדם היא יותר מ-5.0 mEq/L.
בהתבסס על רמות גבוהות של אשלגן בדם, היפרקלמיה מחולקת למספר סוגים, כלומר:
- היפרקלמיה קלה, כלומר רמות אשלגן בדם 5.1ꟷ6.0 mEq/L
- היפרקלמיה מתונה, כלומר רמות אשלגן בדם 6.1ꟷ7.0 mEq/L
- היפרקלמיה חמורה, כלומר רמות אשלגן בדם מעל 7.0 mEq/L
גורמים וגורמי סיכון להיפרקלמיה
היפרקלמיה יכולה להיגרם על ידי דברים שונים, החל מבעיות בריאותיות ועד תופעות לוואי של תרופות. להלן כמה מהגורמים שיכולים לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם:
1. פגיעה בתפקוד הכליות
כל מחלה או מצב שיכולים להפריע לתפקוד הכליות עלולים לגרום להיפרקלמיה. הסיבה היא שאחד מתפקידי הכליות הוא להסיר עודפי אשלגן מהגוף. אז כאשר תפקוד הכליות מופרע, רמות האשלגן בגוף יעלו.
כמה מחלות או מצבים שעלולים לגרום לתפקוד כליות לקוי הם:
- אי ספיקת כליות חריפה
- אי ספיקת כליות כרונית
- לופוס נפריטיס
- מחלות בדרכי השתן, כגון אבנים בדרכי השתן (אורוליתיאזיס)
- תגובות דחייה מהשתלות איברים
2. מחלות של בלוטת יותרת הכליה
בלוטות יותרת הכליה הן בלוטות קטנות מעל הכליות המייצרות את ההורמונים קורטיזול ואלדוסטרון. הורמון האלדוסטרון מסייע לווסת את כמות הנתרן והנוזלים בכליות, וכן בהפרשת אשלגן דרך השתן. אם רמת הורמון האלדוסטרון יורדת, כמות האשלגן בדם תגדל.
לכן, מחלות של בלוטת יותרת הכליה הגורמות לירידה ברמות ההורמון אלדוסטרון, כמו מחלת אדיסון, עלולות לגרום לעלייה ברמות האשלגן בדם.
3. שחרור אשלגן לזרם הדם
בדרך כלל, יותר אשלגן נמצא בתוך תאי הגוף מאשר מחוץ לתאי הגוף. לכן, כל מצב המגביר את שחרור האשלגן מתוך תאי הגוף עלול לגרום להיפרקלמיה. תנאים אלה כוללים:
- סוכרת סוג 1
- אנמיה המוליטית
- קטואצידוזיס סוכרתי
- רבדומיוליזה
- תסמונת תמוגה של גידול
- פציעה
- שורף
- פעולת מבצע
- תורמי דם
4. שימוש בסמים
מספר תרופות יכולות להפחית את יכולת הגוף להפריש אשלגן דרך השתן. כתוצאה מכך, רמות האשלגן בדם עולות. תרופות אלו כוללות:
- משתנים חוסכי אשלגן, כגון ספירונולקטון
- תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs), כגון איבופרופן ואספירין
- מעכבי ACE, כגון קפטופריל
- תרופות חוסמות קולטן לאנגיוטנסין (ARBs), כגון קנדסארטן
- חוסמי BETA, כגון פרופרנולול
- הפרין
- תוספי אשלגן
תסמינים של היפרקלמיה
תסמינים של היפרקלמיה תלויים ברמות גבוהות של אשלגן בדם. במקרים מסוימים, אנשים עם היפרקלמיה אינם חווים תסמינים כלשהם. עם זאת, אם רמת האשלגן בדם עולה מספיק גבוה, תלונות יכולות להופיע בצורה של:
- חולשה או חולשת שרירים
- בחילה והקאה
- עקצוץ וחוסר תחושה
- כאב בחזה
- הפרעות בדרכי הנשימה
- דופק לב
- שיתוק
- דום לב שעלול להוביל למוות
מתי ללכת לרופא
בדוק עם הרופא שלך אם אתה חווה את התסמינים לעיל, במיוחד אם יש לך מחלה או נוטל תרופות שיכולות להגביר את הסיכון להיפרקלמיה.
פנה מיד לרופא אם אובחנת עם היפרקלמיה והסימפטומים שלעיל מופיעים, במיוחד אם התסמינים שחווים הם חמורים למדי. תאושפז עד שרמת האשלגן בדם תחזור לקדמותה.
אבחון היפרקלמיה
הרופא יתחיל את הבדיקה בשאלת הסימפטומים של המטופל, ההיסטוריה הרפואית, התזונה והתרופות הנצרכות על ידי המטופל. לאחר מכן, הרופא יבדוק את קצב הלב של המטופל.
כדי לאשר את האבחנה, הרופא יבצע בדיקות נוספות, כגון:
- בדוק דגימות דם ושתן, כדי לבדוק את רמות האשלגן בדגימה
- אלקטרוקרדיוגרפיה (ECG), לזיהוי הפרעות בקצב הלב שעלולות להתרחש בחולים היפרקלמיים
טיפול בהיפרקלמיה
הטיפול בהיפרקלמיה תלוי בגורם, בחומרתו ובמצבו הכללי של המטופל. חולים עם היפרקלמיה קלה בדרך כלל אינם צריכים להתאשפז, במיוחד אם תוצאות האק"ג תקינות ואין מחלות נלוות כגון אי ספיקת כליות.
לעומת זאת, אם הא.ק.ג מראה תוצאות חריגות והתסמינים חמורים דיים, יש לאשפז את החולה בבית חולים, כדי שייערך מעקב אחר מצב קצב הלב שלו.
כמה שיטות לטיפול בהיפרקלמיה הן:
- עירוי של אינסולין וגלוקוז, כדי למשוך אשלגן בחזרה לתאי הגוף
- עירוי סידן, להגנה על הלב והשרירים
- עירוי של נתרן ביקרבונט, למלחמה במצבי חמצת ומשיכת אשלגן בחזרה לתאי הגוף
- המודיאליזה או דיאליזה, לסינון והסרה של עודפי אשלגן מהדם
- מתן תרופות, כגון משתנים, אלבוטרול, סידן גלוקונאט, אפינפרין ושרף, כדי להוריד את רמות האשלגן בדם או להקל על התסמינים
ישנם מספר טיפולים עצמיים שיכולים להיעשות על ידי חולים עם היפרקלמיה קלה כדי להוריד את רמות האשלגן בדם. טיפול זה שימושי גם עבור חולים עם היפרקלמיה חמורה כדי להאיץ את תהליך הריפוי. חלק מהטיפולים הללו הם:
- אכלו מזונות דלי אשלגן
- שתו הרבה מים כדי למנוע התייבשות
- הפסק ליטול תרופות שמגבירות את הסיכון להיפרקלמיה
סיבוכי היפרקלמיה
היפרקלמיה עלולה לגרום להפרעות קצב או להפרעות בקצב הלב. מצב זה יכול לעורר פרפור חדרים, אשר גורם לחלק התחתון של הלב לפעום מהר אך לא לשאוב דם.
היפרקלמיה שאינה מטופלת מיד עלולה לגרום גם לדום לב, שיתוק ואף מוות.
מניעת היפרקלמיה
כדי למנוע היפרקלמיה, הימנע מגורמים שיכולים להגביר את הסיכון להיפרקלמיה, על ידי:
- לעשות מאמצים להפחית את הסיכון לפתח מחלות או מצבים העלולים לגרום להיפרקלמיה, למשל אי צריכת משקאות אלכוהוליים כדי להפחית את הסיכון להפרעות בכליות
- הימנע מצריכת מזונות עשירים באשלגן, כגון בננות, תפוחי אדמה ושעועית
- בדוק את רמות האשלגן שלך באופן קבוע אם אתה נוטל תרופות שמעלות את רמות האשלגן או אם יש לך מחלה שעלולה להגביר את הסיכון להיפרקלמיה
