אובדן שמיעה - תסמינים, סיבות וטיפול
אובדן שמיעה הוא מונח ל כל המצבים והמחלות הגורמים להפרעות בתהליך השמיעה. מצב זה יכול להיגרם על ידי דברים רבים, החל מ חשיפה ממושכת לרעש עד הפרעות במערכת העצבים שמיעה.
האוזן היא איבר שמיעה הממלא תפקיד חשוב בשידור ובקליטה של צליל או צליל. האוזן מורכבת מ-3 חלקים, כלומר האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית.
כאשר יש הפרעות בחלקי האוזן, תהיה הפרעה בתהליך השמיעה. כתוצאה מכך, הצליל יכול להישמע בצורה לא ברורה או לא.
גורמים לאובדן שמיעה
ישנם 3 סוגים של אובדן שמיעה שיכולים להתרחש, כלומר אובדן שמיעה מוליך, אובדן שמיעה חושי עצבי ואובדן שמיעה מעורב. הנה ההסבר:
אובדן שמיעה מוליך
אובדן שמיעה מוליך מתרחש כאשר תהליך העברת הקול או הקול מופרע עקב הפרעה לאוזן. כמה מצבים או מחלות שעלולים לגרום לאובדן שמיעה מוליך הם:
- הצטברות נוזלים באוזן התיכונה עקב הצטננות או נזלת
- דלקת באוזן התיכונה או דלקת אוזן תיכונה
- דלקת אוזניים חיצונית או דלקת אוזן חיצונית
- הפרעות או נזק לצינור האוסטכיאן, שהוא הצינור המחבר בין האוזן לאף ולגרון
- עור התוף קרוע או ניקוב קרום התוף
- גידולים או גידולי רקמה חריגים באוזן החיצונית והתיכונה, כגון כולסטאטומה
- שעוות אוזניים המצטברת וחוסמת את תעלת האוזן או משענת הצרמן
- נוכחות של עצמים זרים תקועים בתעלת האוזן, כגון חלוקי נחל או חרוזים
- עיוותים באוזן או מומי אוזניים, כגון מיקרוטיה, אפרכסות חסרות או חריגות בעצמות השמיעה
- מחלות של עצמות העצם, כגון אוטוסקלרוזיס
אובדן שמיעה חושי-עצבי
אובדן שמיעה תחושתי-עצבי מתרחש כאשר יש נזק לאוזן הפנימית ושיבוש של מסלולי העצבים בין האוזן הפנימית למוח. ישנם מספר מצבים ומחלות שעלולים לגרום לאובדן שמיעה חושי-עצבי, כולל:
- מחלות מסוימות, כמו מחלות אוטואימוניות שתוקפות את האוזן או מחלת מנייר
- השימוש בתרופות שעלולות לגרום לתופעות לוואי על האוזן, כגון אנטיביוטיקה אמינוגליקוזיד, תרופות כימותרפיות, אספירין במינון גבוה ו לוּלָאָה מְשַׁתֵן
- תנאים גנטיים מסוימים המתרחשים במשפחות
- הפרעות בהיווצרות האוזן הפנימית
- תהליך ההזדקנות ידוע גם בשם פרסביקוסיס
- מכה או פציעה בראש
- חשיפה ממושכת לרעשים חזקים, כגון עבודה על פרויקט בעל רעש גבוה
אובדן שמיעה מעורב
אובדן שמיעה מעורב מתרחש כאשר אובדן שמיעה מוליך מלווה באובדן שמיעה חושי-עצבי. מצב זה יכול להצביע על נזק לאוזן החיצונית, התיכונה והפנימית, או לנתיבי העצבים למוח.
גורמי סיכון לאובדן שמיעה
ישנם מספר גורמים שיכולים להגביר את הסיכון לאובדן שמיעה, כלומר:
- תהליך ההזדקנות, הגורם לשינויים מבניים באוזן הפנימית
- גורמים גנטיים, אובדן שמיעה מסוים יכול לעבור בתורשה מההורים
- חשיפה לרעשים חזקים, כגון קולות מפיצוצים, מטוסים, מנועי סילון, בנייה או מפעלים, מוזיקה, תוכניות טלוויזיה או כלי נשק.
- חווה מחלה זיהומית במהלך ההריון, כגון זיהום TORCH המגביר את הסיכון להפרעות מולדות כולל אובדן שמיעה ביילוד
- סובל ממחלות מסוימות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות לב, שבץ מוחי, גידולים ופגיעה מוחית
תסמינים של אובדן שמיעה
האוזן מורכבת מ-3 חלקים עיקריים, כלומר האוזן החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית. גלי קול נכנסים דרך האוזן החיצונית וגורמים לרעידות בעור התוף.
עור התוף ו-3 עצמות קטנות באוזן התיכונה מכפילים את הרעידות לאוזן הפנימית. לאחר מכן, הרעידות חודרות לנוזל שבשבלול (שבלול) המכיל שערות דקות.
הרעידות נצמדות לאחר מכן לעצבי השיער הדק ומומרות לאותות חשמליים הנשלחים למוח. אותות חשמליים מומרים בסופו של דבר על ידי המוח לצלילים נשמעים.
כאשר ישנה הפרעה מתהליך שליחת רעידות קול וקבלת צליל מעובד, השמיעה תופרע. להלן התסמינים שעלולים להופיע עקב אובדן שמיעה:
- קולות או מילים נשמעים נמוכים
- סובב תמיד את צליל הטלוויזיה והמוזיקה בעוצמה חזקה
- צלצולים באוזניים או טינטון
- קושי לשמוע את דבריהם של אחרים ולטעות במה הכוונה, במיוחד כאשר נמצאים בהמון
- קושי בשמיעת עיצורים וצלילים גבוהים
- צריך להתרכז קשה לשמוע מה יש לאנשים להגיד
- תכופות מבקשים מאחרים לחזור על השיחה, לדבר בצורה ברורה יותר, בשקט או בקול רם
- לעתים קרובות נמנע ממצבים חברתיים
התסמינים של אובדן שמיעה אצל תינוקות וילדים שונים במקצת מאלה של מבוגרים. חלק מהתסמינים של אובדן שמיעה אצל תינוקות וילדים הם:
- אל תתפלאו כשאתם שומעים צליל חזק
- אינו פונה לכיוון מקור הקול (עבור תינוקות מגיל 4 חודשים ומעלה)
- לא יכול לומר מילה אחת בגיל 15 חודשים בערך
- לא שומע כשקוראים בשמו ורק מבין נוכחות של מישהו כשהוא רואה
- איטי כשלומדים לדבר או לא ברור כשמדברים
- לעתים קרובות לדבר בקול רם או להדליק את הטלוויזיה בעוצמה חזקה
- תשובת הילד אינה תואמת את השאלה
- הילד מבקש ממך לחזור על מילה או שאלה
מתי ללכת לרופא
בדוק עם רופא אם אתה חווה את התסמינים לעיל, במיוחד כאשר אובדן השמיעה מפריע לפעילות היומיומית. פנה מיד לרופא אם פתאום לא יכול לשמוע כלום.
בדוק עם הרופא שלך אם אתה מרגיש שכושר השמיעה שלך פוחת בהדרגה, במיוחד אם סבלת בעבר מדלקות אוזניים, סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות לב, שבץ ופציעות מוחיות.
באופן אידיאלי, יש לבצע בדיקות שמיעה מדי שנה או לפחות כל 10 שנים עד גיל 50. לאחר גיל 50 שנה, יש לבצע בדיקת שמיעה לפחות כל 3 שנים.
אבחון אובדן שמיעה
הרופא ישאל על התלונות שעברו ועל ההיסטוריה הרפואית של המטופל. הרופאים גם שואלים מטופלים על הקולות שהם שומעים לעתים קרובות, ופעילויות שהם עושים לעתים קרובות או עשו לאחרונה לפני שחוו ירידה בשמיעה.
לאחר מכן, הרופא יבצע בדיקה באמצעות אוטוסקופ לבדיקת תעלת האוזן החיצונית ולראות את עור התוף. מאותה בדיקה, הרופא יראה אם יש פגיעה בעור התוף, חסימה, דלקת או זיהום בתעלת האוזן.
בנוסף לבדיקות אלו, הרופא יבקש מהמטופל לעבור בדיקת שמיעה בצורה של:
- בדיקת מזלג, לבדיקת אובדן שמיעה וזיהוי מיקום הנזק לאוזן
- בדיקת אודיומטריית דיבור, כדי לגלות עד כמה רך או קטן הדיבור ניתן לשמוע ולהבין
- בדיקת אודיומטריית טון טהור, כדי לגלות את טווח הצלילים הנשמעים
- בדיקת טימפנומטריה, למדידת לחץ באוזן ובקרום האוזן התיכונה וזיהוי חסימות או חריגות בעור התוף
טיפול באובדן שמיעה
מטרת הטיפול באובדן שמיעה היא לטפל בגורם הבסיסי ולמנוע מההפרעה להחמיר. אם זה נגרם מהצטברות של שעוות אוזניים, דלקת אוזן חיצונית או דלקת באוזן התיכונה, בדרך כלל ניתן לטפל באובדן שמיעה.
בינתיים, באובדן שמיעה חושי-עצבי, במיוחד עקב תהליך ההזדקנות, הטיפול נועד לשפר את תפקוד השמיעה או לעזור למטופל להסתגל ולהיות מסוגל לתקשר בדרכים אחרות.
שיטות טיפול שניתן להשתמש בהן לטיפול באובדן שמיעה ולעזור לסובלים לתקשר כוללות:
- ניקוי הצטברות שעווה באוזן בעזרת טיפות אוזניים, השקיית אוזניים או שימוש במכשיר יניקה מיוחד
- בצע ניתוח לטיפול בחריגות בעור התוף ובעצמות האוזניים
- החלפת תרופות או התאמת מינון התרופות החשודות כגורמות לאובדן שמיעה
- טיפול במחלות אחרות החשודות כגורמות לאובדן שמיעה
- שימוש במכשירי שמיעה כדי לסייע בהעברת קול
- התקנת שתל שבלול לגירוי עצב השמיעה, במיוחד עבור מטופלים שעצבי השמיעה שלהם תקינים אך לא ניתן לסייע להם במכשירי שמיעה
- התקנת שתל שמיעתי בגזע המוח לשליחת אותות חשמליים ישירות למוח באמצעות כבלים מיוחדים, המיועדים לאנשים עם אובדן שמיעה חמור
- קבל שתל אוזן תיכונה כדי להכפיל את גלי הקול כך שהם נשמעים ברורים וחזקים יותר, במיוחד עבור אנשים שהאוזניים שלהם לא מתאימות לצורת מכשירי השמיעה שלהם
- ללמד ולאמן את השימוש בשפת הסימנים או קריאת שפתיים, הן על ידי אנשים לקויי שמיעה והן על ידי הסובבים אותם כדי שיוכלו לתקשר אחד עם השני
- להשתמש מכשירי האזנה מסייעים (ALDs) כדי לעזור להשמיע את הטלוויזיה, המוזיקה או הטלפון של מישהו מחובר ישירות למכשיר השמיעה שבו הוא משתמש
סיבוכים של אובדן שמיעה
אובדן שמיעה יפריע לפעילות ולפרודוקטיביות של הסובל. מצב זה יכול גם להגביר את הסיכון לדיכאון ובושה או לדימוי עצמי נמוך. בנוסף, אובדן שמיעה שנגרם מהפרעות באוזן הפנימית יכול גם הוא לגרום להפרעות בשיווי המשקל.
מניעת אובדן שמיעה
כדי להפחית את הסיכון לאובדן שמיעה, אתה יכול לעשות את הפעולות הבאות:
- הגן על האוזניים שלך מפני רעשים חזקים, על ידי שימוש באטמי אוזניים, כגון אוזניות אוֹ אוזניות,אטמי אוזניים או אטמי אוזניים קטנים, ו כיסוי אוזניים או אטמי אוזניים בצורתאוזניות
- בצע בדיקת שמיעה כל שנה במידת האפשר, או לפחות בצע בדיקת שמיעה כל 10 שנים אם אתה מתחת לגיל 50, או כל 3 שנים אם אתה מעל גיל 50
- האזנה למוזיקה או צפייה בטלוויזיה בעוצמה נמוכה
- אוזניים יבשות לאחר רחצה או שחייה
- שאל את הרופא לגבי השפעת התרופות המשמשות על השמיעה
- עקבו אחר העצות והטיפול שניתן על ידי הרופא כאשר יש לכם דלקת אוזניים או סובלים ממחלות אחרות
- חיסון וחיסון ילדים עם חיסונים, כגון חיסון נגד דלקת קרום המוח וחיסון MR או MMR
- אסור לעשן ולממש אצבעות, ניצן צמר גפן, או רקמה לתוך האוזן
- בצעו בדיקות הריון שגרתיות, על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר בריאותם של נשים הרות ועוברים
