דליריום - תסמינים, גורמים וטיפול

דליריום הוא התנאי כאשר מישהו חווה בלבול קשהוירידה במודעות ל הסביבהר. מצב iזה חווה לרוב מישהו מעל גיל 65 וסובל מהפרעה נפשית אחרת.

דליריום מתרחש כאשר המוח מופרע לפתע עקב מחלות נפשיות או גופניות מסוימות. אדם עם הזיות עשוי להיראות כהזיות או חולם בהקיץ כמו מישהו עם דמנציה. ההבדל הוא שהדליריום הוא זמני ולרוב חולף לחלוטין.

שימו לב, דליריום יכול להופיע אצל אנשים עם COVID-19, במיוחד בקשישים. זה יכול להתרחש עקב השפעת סערת ציטוקינים או מחסור בחמצן למוח. לכן, יש להתייחס לדליריום ברצינות כדי שניתן יהיה לזהות את הגורם המדויק ולטפל בו.

גורמים לדליריום

דליריום מתרחש כאשר מערכת השליחה והקבלה של אותות במוח מופרעת. ההפרעה יכולה להיגרם משילוב של הרעלת תרופות ומצבים רפואיים המפחיתים את אספקת החמצן למוח.

חלק מהגורמים שיכולים לגרום להזיות הם:

  • מנת יתר של תרופות, כגון משככי כאבים, כדורי שינה, תרופות לאלרגיה (אנטיהיסטמינים), קורטיקוסטרואידים, תרופות נגד התקפים, תרופות למחלת פרקינסון ותרופות להפרעות אחרות מַצַב רוּחַ
  • הרעלת אלכוהול או הפסקה פתאומית של צריכת אלכוהול
  • תגובת יתר לזיהום, כגון דלקת ריאות, דלקת בדרכי השתן, קדחת טיפוס, אלח דם או COVID-19, במיוחד אצל קשישים
  • הרעלה של חומר, כגון ציאניד או פחמן חד חמצני
  • ניתוח או הליכים רפואיים אחרים הכרוכים בהרדמה
  • מחלה קשה, כגון אי ספיקת כליות, חוסר איזון אלקטרוליטים, תת פעילות של בלוטת התריס או שבץ
  • חום גבוה הנגרם מזיהום חריף בילדים
  • תת תזונה (חוסר בחומרים מזינים) או התייבשות (חוסר נוזלים)
  • חוסר השינה
  • לחץ כבד

גורמי סיכון להזיות

דליריום יכול לקרות לכל אחד. עם זאת, ישנם מספר גורמים שיכולים להגביר את הסיכון של אדם לפתח דליריום, כלומר:

  • נמצא כעת באשפוז, במיוחד אם עוברים טיפול בטיפול נמרץ או ניתוח בהרדמה כללית
  • מעל גיל 65
  • סובל ממחלה הנגרמת על ידי הפרעה מוחית, כגון דמנציה, שבץ או מחלת פרקינסון
  • סובלים ממחלה הגורמת לכאבים עזים, כמו סרטן
  • האם היה לך דליריום בעבר?
  • יש בעיות ראייה או שמיעה
  • סובל מכמה מחלות

תסמינים של דליריום

דליריום מאופיין בשינויים במצב הנפשי שיכולים להימשך בין מספר שעות למספר ימים. שינויים במצבים הנפשיים יכולים להיעלם ולהופיע במהלך היום, אך לעיתים קרובות יותר להופיע כאשר האווירה חשוכה או לא מרגישה מוכרת לסובל.

תסמינים שיכולים להופיע אצל אנשים עם דליריום הם:

מודעות מופחתת לסביבה הסובבת

מצב זה מאופיין ב:

  • קושי להתמקד בנושא או לשנות פתאום את הנושא
  • מוסחת בקלות על ידי דברים לא חשובים
  • אוהב לחלום בהקיץ כדי שלא יגיב לדברים שקורים סביבו

כישורי חשיבה לקויים (ליקוי קוגניטיבי)

תלונות הנובעות מתנאי זה כוללות:

  • ירידה בזיכרון, במיוחד על דברים שקרו זה עתה
  • לא מבינה מי הוא או איפה הוא
  • קושי למצוא מילים לדבר
  • דיבור מטושטש או לא מובן
  • קושי בהבנת דיבור, קריאה וכתיבה.

הפרעה רגשית

חולים עם דליריום עם מצב זה עלולים לחוות תלונות, כגון:

  • חסר מנוחה או חרדה
  • חוֹשֵׁשׁ
  • דִכָּאוֹן
  • נעלב בקלות
  • אָדִישׁ
  • נראה מאוד שמח או שמח
  • שינוי מַצַב רוּחַ פִּתְאוֹמִי
  • שינויים באישיות

שינויים בהתנהגות

תסמינים אצל אנשים עם דליריום עם מצב זה כוללים:

  • הֲזָיָה
  • אגרסיבי בהתנהגות
  • צועקים, גונחים או צועקים על הסובבים אותך
  • שקט ושותק
  • תנועה איטית
  • הפרעת שינה

בינתיים, בהתבסס על הסימפטומים שחווים המטופל, ניתן לחלק דליריום למספר סוגים, כלומר:

1. דליריום היפראקטיבי

דליריום היפראקטיבי הוא סוג הדליריום הכי קל לזהות. סוג זה מאופיין בסימפטומים של חרדה, שינויים ב מַצַב רוּחַ, והתנהגות אקטיבית (צעקות או קריאה), הזיות וקשיי ריכוז

2. דליריאממ היפואקטיבי

דליריום היפואקטיבי הוא סוג נפוץ של דליריום. דליריום מסוג זה גורם לסובל להיות שקט, רדום, ישנוני ולהיראות מטומטם

3. דליריום מעורב

סוג זה של דליריום מראה לעתים קרובות שינוי בתסמינים מדליריום היפראקטיבי להזיות היפואטיביות, או להיפך

4. דליריום טרמנס

סוג זה של דליריום מתרחש אצל מי שהפסיק לשתות אלכוהול. תסמינים המתעוררים בסוג זה של דליריום הם רעידות ברגליים ובידיים, כאבים בחזה, בלבול והזיות

מתי ללכת לרופא

פנה מיד לרופא אם אתה או הסובבים אותך חווים תסמינים של דליריום. אם לא מטופלים כראוי, דליריום עלול להחמיר ולהעמיד את החולה בסיכון.

דאבחון דליריום

כדי לאבחן דליריום, הרופא ישאל שאלות לגבי התסמינים שחוו, ההיסטוריה הרפואית והתרופות שהמטופל נוטל כעת.

חולי דליריום עשויים להיות קשים לשיתוף פעולה ולספק. לכן, יש צורך במידע מהמשפחה או מהאנשים הקרובים ביותר למטופל כדי שהאבחנה תהפוך מדויקת.

יתר על כן, הרופא עשוי לבצע מספר בדיקות לאבחון דליריום, כלומר:

בדיקה גופנית ונוירולוגית

הרופא יבצע בדיקה גופנית לבדיקת הפרעות או מחלות אפשריות העלולות לגרום לדליריום, וכן על מנת לקבוע את רמת ההכרה של המטופל. במידת האפשר, הרופא יבצע גם בדיקה נוירולוגית באמצעות בדיקת מצב הראייה, שיווי המשקל, הקואורדינציה והרפלקסים של המטופל.

בדיקת מצב נפשי

בבדיקה זו, הרופא יעריך את רמת המודעות, הקשב והחשיבה של המטופל על ידי שאילת שאלות ספציפיות.

תומך בחקירה

הרופא עשוי להציע מספר בדיקות אחרות כדי לקבוע אם יש הפרעה בגוף, כגון:

  • בדיקות דם, לאיתור זיהום או הפרעות אלקטרוליטים
  • בדיקת שתן, כדי לראות תפקוד כליות או זיהום אפשרי בדרכי השתן
  • בדיקות תפקודי כבד, לאיתור התרחשות של אי ספיקת כבד העלולה לעורר אנצפלופתיה
  • בדיקות תפקוד בלוטת התריס, לאיתור תת פעילות בלוטת התריס
  • אלקטרואנצפלוגרפיה, לבדיקת הפעילות החשמלית של המוח

בנוסף לבדיקות הנ"ל, הרופאים יכולים לבצע צילומי חזה וסריקות ראש באמצעות CT או MRI. במידת הצורך, יבוצע ניתוח נוזל מוחי כדי לאשר את האבחנה של דליריום.

טיפול דליריום

המטרות העיקריות של הטיפול בהזיות הן מניעת נזקים מאובדן הכרה וטיפול בגורמים להזיות. שיטות הטיפול כוללות:

סמים

תרופות עשויות להינתן כדי להקל על תסמינים של חרדה, פחד או הזיות. כמה תרופות שניתן לתת על סמך התסמינים הן:

  • תרופות נוגדות דיכאון, לטיפול בדיכאון
  • תרופות הרגעה או הרגעה, לטיפול בהפרעות חרדה
  • תרופות אנטי פסיכוטיות, לטיפול בסימפטומים של פסיכוזה, כגון הזיות
  • תיאמין או ויטמין B1, למניעת בלבול חמור

רופאים יכולים גם לתת תרופות לטיפול במחלה הבסיסית. לדוגמה, הרופא ייתן משאף לחולה שיש לו דליריום עקב אסתמה.

טיפול תומך

בנוסף לתרופות, יש צורך גם בטיפול תומך למניעת סיבוכים. כמה צורות של טיפול תומך שניתן לתת הן:

  • שמור על סגירת דרכי הנשימה
  • לספק נוזלים וחומרי הזנה שגופו של המטופל זקוק לו
  • עזרה למטופל לנוע או לעשות פעילויות
  • טיפול בכאב שחווה המטופל

חולי דליריום היפראקטיביים עלולים להרעיש או להרטיב את המיטה מספר פעמים. עם זאת, לא מומלץ לקשור את המטופל או להניח קטטר שתן במטופל. זה רק יגרום לו לחרדה יותר ותחמיר את הסימפטומים שלו.

המשפחה או האנשים הקרובים ביותר למטופל צריכים גם הם להמשיך לקיים אינטראקציה עם המטופל ולהפוך את הסביבה הסובבת לנוחה עבור המטופל. כמה מאמצים שניתן לעשות כדי לסייע בשליטה על הסימפטומים של המטופל הם:

  • דבר אל המטופל במשפטים קצרים ופשוטים
  • הזכירו למטופל את השעה, התאריך והמצב שהתרחשו באותו זמן
  • הישאר רגוע כשהמטופל מדבר ואל תתווכח איתו גם אם הנאמר לא ברור או לא הגיוני
  • עזור למטופל בעת אכילה ושתייה
  • הביאו הביתה חפצים שהמטופל מזהה
  • הדליקו את האור בלילה כדי שהמטופל יוכל לראות את המצב סביבו כשהוא מתעורר

סיבוכי דליריום

דליריום עלול לגרום לסיבוכים, במיוחד בחולים הסובלים ממחלות קשות. חלק מהסיבוכים הם:

  • ירידה דרסטית ביכולת לזכור ולחשוב
  • ירידה במצב הבריאותי הכללי
  • ריפוי שלא הולך טוב לאחר הניתוח
  • סיכון מוגבר למוות

מניעת דליריום

דליריום קשה למנוע. עם זאת, ניתן להפחית את הסיכון לפתח דליריום. חלק מהמאמצים שניתן לעשות כדי להפחית את גורמי הסיכון להזיות הם:

  • חיה בתזונה בריאה
  • הגבלה או הימנעות מצריכת אלכוהול
  • קח תרופות לפי המלצת הרופא
  • עושה פעילות גופנית באופן קבוע

עבור אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דליריום, כגון אנשים עם דמנציה או חולים קשים, מניעה של דליריום יכולה לכלול:

  • הימנע משינויים משמעותיים במצב הרוח או מיצירת רעש
  • אמצו סדר שעות שינה בריא וקבוע
  • לספק חדר שינה עם תאורה טובה
  • יצירת אווירה רגועה ויציבה

$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found