על בצקת רעב, הסיבות והטיפול שלה

רעב הוא מצב הנכלל בקטגוריה של תת-תזונה או תת-תזונה, כאשר הגוף סובל מתת-תזונה לאורך זמן. מצב זה גורם לאדם להיות רגיש לזיהומים חמורים ו סובלים ממגוון מַחֲלָה איזה יכול להוביל למוות.

רעב הוא מונח נפוץ לתיאור שתי צורות של תת תזונה, כלומר קוואשיורקור ומראסמוס. תת תזונה מתרחשת כאשר לגוף חסרים חומרים מזינים חיוניים, הכוללים פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. קוושיורקור הוא מצב שבו לגוף חסר חלבון, בעוד שמרסמוס מתרחש כאשר לגוף חסר אנרגיה וחלבון. שניהם נכנסים לקטגוריה של תת תזונה באנרגיה חלבון. בחולים עם בצקת של רעב, מצב של kwashiorkor ו-marasmus יכול להתרחש בו זמנית (מצב של kwashiorkor marasmus).

גורמי סיכון להופעת רעב

נפיחות רעב יכולה להיגרם מכמה דברים. בין היתר:

  • רעב
  • מחסור במזון.
  • חיים בעוני.
  • לא ניתן חלב אם.
  • גר באזור מרוחק וקשה מאוד להשיג אוכל.
  • מחסור במזון עקב מלחמה או אסונות טבע, כגון רעידות אדמה, שיטפונות, או

בנוסף לגורמים שונים אלו, הרעבה יכולה להתרחש גם בגלל שלאדם יש הפרעת אכילה, נוטל תרופות המפריעות לספיגת חומרים מזינים, או מצבים רפואיים מסוימים כמו הפרעות נפשיות, מחלות מעי דלקתיות וסרטן.

כיצד יכולה להופיע בצקת רעבה?

תת תזונה יכולה להיתקל על ידי כל אחד, מילדים, מבוגרים, אפילו נשים בהריון. חוסר באחד ממרכיבי התזונה החיוניים יכול להיקרא תת תזונה.

במקרה של רעב, חסרים תזונתיים נמשכים די הרבה זמן. אנשים שאינם מקבלים מספיק מזון ולעיתים קרובות חווים רעב, בטווח הארוך עלולים לחוות תת תזונה. אם תת תזונה לא נבדקת, היא עלולה להתקדם לרעב.

מאפיינים של בצקת רעבה

חלק מהתסמינים והסימנים של הרעבה הם גוף רזה וקצר מדי, גדילה והתפתחות עצומה, חולשה ויכולות אינטלקטואליות נמוכות.

סימנים אופייניים נוספים המתרחשים בקוושיורקור הם נפיחות בגוף הנגרמת מהצטברות נוזלים, בטן מוגדלת, משקל וגובה לא עולים, שינויים בצבע העור והשיער (העור מתייבש, והשיער הופך לבן או צהוב אדמדם כמו משי תירס). בעוד שסימני ההיכר של תת-תזונה של מראסמוס הם הצטמקות הבטן, חוסר משקל ושלשולים כרוניים.

טיפול בצקת רעבה

ניהול הרעב תלוי במצבו הבריאותי של החולה ובחומרת תת התזונה שחווה. הטיפול הניתן כולל טיפול רפואי, תזונה ונוזלים למניעת התייבשות, סביבה נקייה ושירותים חברתיים תומכים נוספים.

חולים עם תת תזונה שעדיין יש להם תיאבון יכולים בדרך כלל לעשות טיפול חוץ. הטיפול יכול להיות בצורה של האכלה שנוסחה במיוחד, כמו גם ניטור מצבו של המטופל על ידי עובדי בריאות. בינתיים, חולים עם תת תזונה עם מצבים רפואיים מסוימים או חוסר תיאבון דורשים טיפול אשפוז בבית החולים. בנוסף למזון רך או נוזלי, מטופלים אלו זקוקים לחלב פורמולה מיוחד בתוספת ויטמינים ומינרלים, וכן וטיפול בזיהומים או סיבוכים המתרחשים.

הדיאטה המיושמת לחולי תת תזונה היא בדרך כלל בצורה של מתן מזונות המכילים הרבה קלוריות עם חלבון, פחמימות ושומנים, עם חטיפים נוספים בין הארוחות, נוזלים מספקים ותוספי ויטמינים ומינרלים.

האכלה צריכה להיעשות בהדרגה לפי המלצת הרופא, המותאמת ליכולת של גוף המטופל לספוג חומרי הזנה. זה נועד למנוע סיבוכים עקב מתן פתאומי של יותר מדי תזונה.

מניעת בצקת רעב

הדרך הטובה ביותר למנוע הרעבה היא למנוע תת תזונה, על ידי אימוץ תזונה בריאה ומאוזנת, כולל:

  • לאכול יותר ירקות ופירות.
  • הרחב כדי לאכול מזונות המכילים עמילן, כגון לחם, אורז, תפוחי אדמה ופסטה.
  • לצרוך חלב ומוצריו המעובדים.
  • אכלו בשר, דגים, ביצים, אגוזים ומקורות חלבון אחרים.
  • שקלו באופן קבוע כדי לעקוב אחר המצב התזונתי.

קבלת טיפול וטיפול בהקדם האפשרי הוא מפתח חשוב להחלמה מרעב, להצלת חיים ולשיפור איכות חייהם של הסובלים בטווח הארוך. רעב שלא מטופל עלול להוביל לנכות נפשית, נכות פיזית קבועה ומוות בטרם עת.

בהתחשב בעובדה שחסרים תזונתיים ורעב לא נגרמים רק מרעב, מומלץ לאנשים עם מצבים רפואיים מסוימים העלולים להגביר את הסיכון לתת תזונה, להתייעץ עם רופא.


$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found